חוקה, חוק יסוד החקיקה וביקורת שיפוטית

ביחד נתקן את הממשל בישראל- הממשלה תיקח אחריות ותכונן חוקה על בסיס עקרונות מגילת העצמאות, כחלק מעיגון ערכי היסוד של מדינת ישראל. תוקם ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר והתנהלות המדינה לאחריהם. כהונת ראש הממשלה תוגבל ל-8 שנים. יוסדרו הביקורת השיפוטית וחוקי היסוד תוך חתירה להסכמות רחבות.

להפוך את מגילת העצמאות לחוקה ולעגן את היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

אחרי מלחמות בין הרשויות ושנת 2023 של מלחמת אחים שהחלישה את ישראל עד שאויבנו תקפו אותנו, זה הזמן לסדר את ישראל. נסדיר את מערכת היחסים בין הכנסת, הממשלה ובית המשפט וכן נחוקק את חוק יסוד: החקיקה שיקבע איך מכוננים חוק יסוד ובאיזה רוב, איך ומתי בית המשפט יכול וצריך להתערב. אנחנו נבצר את מעמדה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית על ידי חקיקת מגילת העצמאות כחוק יסוד שיהיה הפרק הראשון בחוקה. נבטל את החוק לבחירת שופטים החדש שיחריב את המערכת ונמנע פוליטיזציה של מערכת המשפט

נבטל את כל חוקי ההפיכה המשטרית ונייעל את מערכת המשפט. נמפה ונבטל את כל חוקי ההפיכה המשטרית, נשמור על עצמאות מערכת המשפט ונסדיר את הביקורת השיפוטית והיחסים בין הרשויות. נבטל את החוק לשינוי הועדה לבחירת שופטים שיוצר פוליטיזציה של הליך המינוי, ואת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים, היוצר מערכת שיפוטית מקבילה שאינה כפופה לחוקי המדינה.

נבטל את חוקי ההפיכה המשטרית, נעביר את חוק 'אפס נאשמים בממשלה', ונבטיח שאף ממשלה לא תוכל שוב לפרק את הדמוקרטיה מבפנים

נעגן את זכויות היסוד: שוויון, חופש ביטוי וחופש דת, ונחוקק את חוק יסוד: החקיקה שיסדיר את היחסים בין הרשויות, יגן על עצמאות מערכת המשפט ושומרי הסף ויקבע ששינוי כללי המשחק הדמוקרטיים דורש רוב מיוחד

המצב שבו אזרחים מחכים שנים על גבי שנים להכרעות דין, העובדה שבתי המשפט עמוסים עד אין קץ בתיקים והמחסור המשווע בשופטים הם הבעיה האמיתית של מערכת המשפט. הדמוקרטים תפעל להקמת ערכאת ערעור בין המחוזי לעליון, לחיזוק הליכי הגישור והבוררות, להרחבת התקנים ומינוי השופטים, לקיצור הליכי משפט ולמנוע עינויי דין. בנוגע לאיזונים בין הרשויות, השינוי הנדרש הוא לא במערכת המשפט, אלא שינוי הוליסטי בשיטה הישראלית: עיגון הפרדת הרשויות, עצמאותן והסמכויות של כל אחת מהרשויות, כדי לשמור על הדמוקרטיה הישראלית

הגשתי הצעת חוק כזו בזמנו להקמת ערכאה שיפוטית חדשה שתחליף את בג"ץ, יש שיקראו לה בית משפט לחוקה, שתתנהל כמו שמתנהלים במדינות דמוקרטיות אחרות טובות לא פחות – צרפת, גרמניה ועוד מקומות – שבית המשפט החוקתי הזה נבחר על ידי הכנסת, שופטיו מייצגים את מגוון הדעות שיש בציבור באמצעות מפתח מסוים לכל מפלגה.

חוקי הכנסת, אין לאף אחד סמכות לבטל אותם, לא לבג"ץ, שמעולם לא קיבל סמכות כזאת, בטח לא ליועמ"ש או ליועמ"שית המודחת, או לא משנה מי שנמצא שם, בוודאי לא חוקי-יסוד.

בכהונת הממשלה הבאה נמנה בעזרת השם יועמ״ש לממשלה, פרקליט מדינה, ו-2/3 משופטי בג״צ (10 לא 7 כמו החשבון של בג״צ). את כל ה״הלכות״ ההזויות שלפיהן דבר יצחק עמית הוא החוק נבטל במשיכת קולמוס.

הבחירות הן על ההחלטה מי ימנה עשרה שופטי עליון בקדנציה הבאה, וישים סוף לשלטון קומץ שופטי השמאל בחיינו

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק היועץ המשפטי לממשלה, המסדיר לראשונה את גבולות סמכויותיו. חוק זה מהווה את המרכיב השלישי שאושר מתוך ארבעת הרכיבים המקוריים של הרפורמה המשפטית.

הדבר הראשון שצריך לעשות זה חוק יסוד: החקיקה. הכנסת היא ייצוג הריבון ודרוש לחזק את מעמד הכנסת ואת ההפרדה בין הרשויות. חברי הכנסת יקבעו בחקיקה הרכב מאוזן לוועדה לבחירת שופטים. כדי שהכנסת תוכל לגבור על פסילת בג"ץ, צריך רוב מיוחס של יותר מ-72 חברי כנסת. בנוגע לעילת הסבירות - צריך לצמצם אבל לא לבטל. כמובן שזה צריך להיות חלק מרפורמה כוללת שמחזקת את מעמדה של הכנסת ומסדירה במדויק את מרחב הביקורת השיפוטית. חוקי יסוד צריכים להיות מחוקקים על ידי רוב של 61 חברי כנסת לפחות

חוק יסוד החקיקה – הסדרה מחדש בחקיקה של היחסים בין הרשויות המבצעת, המחוקקת והמשפטית.

נפעל לקדם תיקונים במערכת המשפט תחת הסכמות רחבות ובתהליך ציבורי משותף. נפעל לחידוש האמון ברשויות השלטון ונעגן בחקיקה את המעמד והאחריות של כל אחת מהרשויות.

נחוקק את חוק יסוד החקיקה שיחזק את עצמאות וסמכות הכנסת, כמו גם חוקים נוספים אשר יגדירו כללי משחק ברורים ומוסכמים למערכת הדמוקרטית בישראל. כהונתו של ראש הממשלה תוגבל לשתי קדנציות ויצומצמו משרדי ממשלה מיותרים.

מתפקידנו להוביל מהלך תיקון שישיב את האמון הציבורי במוסדות הדמוקרטיה ובשלטון החוק. מהלך זה יכלול צעדים לקידום יציבות חוקתית, המבוססת על מערכת איזונים ובלמים בין הרשויות. ישר! תבטל את החוק לפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים, ובמקומו תוביל תהליך מקצועי שישאף להסכמות רחבות. התהליך שנוביל יאמץ בחקיקת יסוד מנגנון בחירות שופטים שיגן על עצמאות השפיטה ויהיה מבוסס על איזון ראוי בין שיקולים מקצועיים לשיקולים ציבוריים.

אנו סבורים שמנגנון ההתגברות מעודד חיכוך מיותר בין מערכת המשפט לבין המערכת הפוליטית ואין לאמצו בישראל. ישר! תשקם את האיזון והכבוד ההדדי בין הכנסת למערכת המשפט. נעגן מנגנון מתוקן ומאוזן לביקורת שיפוטית על חקיקה (חוק יסוד: השפיטה), לצד חוק יסוד: החקיקה, על בסיס המלצות צוות מקצועי

כינון חוקה למדינת ישראל והקמת בית משפט לחוקה.

ישראל ביתנו תוביל בכנסת הבאה מהלך כולל לכינון חוקה לישראל, שתובא להכרעת העם במשאל עם ותסדיר אחת ולתמיד את כללי המשחק הדמוקרטיים, זכויות היסוד והאיזון בין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. אנו מתנגדים לתיקונים חד-צדדיים בשיטת 'טלאי על טלאי' ומציעים הסדר חוקתי שלם. המתווה, שגובש עם פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' אוריאל רייכמן והשר לשעבר משה נסים, יובא כמקשה אחת להכרעת הציבור, ולאחר אישורו לא ניתן יהיה לשנות את החוקה אלא ברוב של לפחות 80 חברי כנסת

קידום מתווה חוקה על בסיס עבודתם של פרופ' רייכמן, פרופ' פרידמן ומשה ניסים. בין היתר, יעוגנו זכויות האדם, יוסדרו יחסי הרשויות וחיזוק הדמוקרטיה. תוגבל כהונת ראש הממשלה, יצומצם מספר השרים, יבוצרו חוקי היסוד ותעוגן חובת הנשיאה בנטל.

נחוקק חוק משאל עם לאישור חוקה למדינת ישראל. ונחוקק באופן מיידי חוק להגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות וחוק שמונע מח״כ עם כתב אישום להיות מועמד לראשות הממשלה.

חקיקת חוקי יסוד תדרוש רוב מיוחד – ייקבע בהסכמה רחבה תהליך מדורג הכולל ארבע קריאות, כאשר ההצבעה הסופית תתקיים ברוב גדול של חברי כנסת, ובהפרשי זמן למניעת שינויים פוליטיים תכופים.

ביקורת שיפוטית מוסדרת – רק בית המשפט העליון יוכל לפסול חוקים; פסילת חוק תתאפשר רק ברוב של 2/3 בהרכב של תשעה שופטים לפחות, ופסילת חוק יסוד תתאפשר ברוב של 2/3 מהרכב מלא של כל שופטי בית המשפט העליון.

'כחול לבן' תפעל לביטול מתווה סער-לוין ולעיגון מנגנון מקצועי ומאוזן לבחירת שופטי ישראל, תוך שמירה על עצמאות מערכת המשפט ואמון הציבור.

רוב מיוחד לבחירת שופטים לבית המשפט העליון – בחירת שופט לבית המשפט העליון ידרוש תמיכה של 7 מתוך 9 חברי הוועדה, במטרה לעודד הסכמות רחבות.

כהונת היועץ המשפטי לממשלה תוגבל ל־5 שנים, וכן תוחל קציבת כהונה על יועצים משפטיים במשרדי הממשלה, תוך הסדרי פרישה לוותיקים שבהם.