Конституция, Основной закон о законодательстве и судебный контроль: Позиции партий на выборах 2026 года

ביחד נתקן את הממשל בישראל- הממשלה תיקח אחריות ותכונן חוקה על בסיס עקרונות מגילת העצמאות, כחלק מעיגון ערכי היסוד של מדינת ישראל. תוקם ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר והתנהלות המדינה לאחריהם. כהונת ראש הממשלה תוגבל ל-8 שנים. יוסדרו הביקורת השיפוטית וחוקי היסוד תוך חתירה להסכמות רחבות.

להפוך את מגילת העצמאות לחוקה ולעגן את היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

אחרי מלחמות בין הרשויות ושנת 2023 של מלחמת אחים שהחלישה את ישראל עד שאויבנו תקפו אותנו, זה הזמן לסדר את ישראל. נסדיר את מערכת היחסים בין הכנסת, הממשלה ובית המשפט וכן נחוקק את חוק יסוד: החקיקה שיקבע איך מכוננים חוק יסוד ובאיזה רוב, איך ומתי בית המשפט יכול וצריך להתערב. אנחנו נבצר את מעמדה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית על ידי חקיקת מגילת העצמאות כחוק יסוד שיהיה הפרק הראשון בחוקה. נבטל את החוק לבחירת שופטים החדש שיחריב את המערכת ונמנע פוליטיזציה של מערכת המשפט

נבטל את כל חוקי ההפיכה המשטרית ונייעל את מערכת המשפט. נמפה ונבטל את כל חוקי ההפיכה המשטרית, נשמור על עצמאות מערכת המשפט ונסדיר את הביקורת השיפוטית והיחסים בין הרשויות. נבטל את החוק לשינוי הועדה לבחירת שופטים שיוצר פוליטיזציה של הליך המינוי, ואת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים, היוצר מערכת שיפוטית מקבילה שאינה כפופה לחוקי המדינה.

נבטל את חוקי ההפיכה המשטרית, נעביר את חוק 'אפס נאשמים בממשלה', ונבטיח שאף ממשלה לא תוכל שוב לפרק את הדמוקרטיה מבפנים

נעגן את זכויות היסוד: שוויון, חופש ביטוי וחופש דת, ונחוקק את חוק יסוד: החקיקה שיסדיר את היחסים בין הרשויות, יגן על עצמאות מערכת המשפט ושומרי הסף ויקבע ששינוי כללי המשחק הדמוקרטיים דורש רוב מיוחד

המצב שבו אזרחים מחכים שנים על גבי שנים להכרעות דין, העובדה שבתי המשפט עמוסים עד אין קץ בתיקים והמחסור המשווע בשופטים הם הבעיה האמיתית של מערכת המשפט. הדמוקרטים תפעל להקמת ערכאת ערעור בין המחוזי לעליון, לחיזוק הליכי הגישור והבוררות, להרחבת התקנים ומינוי השופטים, לקיצור הליכי משפט ולמנוע עינויי דין. בנוגע לאיזונים בין הרשויות, השינוי הנדרש הוא לא במערכת המשפט, אלא שינוי הוליסטי בשיטה הישראלית: עיגון הפרדת הרשויות, עצמאותן והסמכויות של כל אחת מהרשויות, כדי לשמור על הדמוקרטיה הישראלית

הגשתי הצעת חוק כזו בזמנו להקמת ערכאה שיפוטית חדשה שתחליף את בג"ץ, יש שיקראו לה בית משפט לחוקה, שתתנהל כמו שמתנהלים במדינות דמוקרטיות אחרות טובות לא פחות – צרפת, גרמניה ועוד מקומות – שבית המשפט החוקתי הזה נבחר על ידי הכנסת, שופטיו מייצגים את מגוון הדעות שיש בציבור באמצעות מפתח מסוים לכל מפלגה.

חוקי הכנסת, אין לאף אחד סמכות לבטל אותם, לא לבג"ץ, שמעולם לא קיבל סמכות כזאת, בטח לא ליועמ"ש או ליועמ"שית המודחת, או לא משנה מי שנמצא שם, בוודאי לא חוקי-יסוד.

בכהונת הממשלה הבאה נמנה בעזרת השם יועמ״ש לממשלה, פרקליט מדינה, ו-2/3 משופטי בג״צ (10 לא 7 כמו החשבון של בג״צ). את כל ה״הלכות״ ההזויות שלפיהן דבר יצחק עמית הוא החוק נבטל במשיכת קולמוס.

הבחירות הן על ההחלטה מי ימנה עשרה שופטי עליון בקדנציה הבאה, וישים סוף לשלטון קומץ שופטי השמאל בחיינו

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק היועץ המשפטי לממשלה, המסדיר לראשונה את גבולות סמכויותיו. חוק זה מהווה את המרכיב השלישי שאושר מתוך ארבעת הרכיבים המקוריים של הרפורמה המשפטית.

הדבר הראשון שצריך לעשות זה חוק יסוד: החקיקה. הכנסת היא ייצוג הריבון ודרוש לחזק את מעמד הכנסת ואת ההפרדה בין הרשויות. חברי הכנסת יקבעו בחקיקה הרכב מאוזן לוועדה לבחירת שופטים. כדי שהכנסת תוכל לגבור על פסילת בג"ץ, צריך רוב מיוחס של יותר מ-72 חברי כנסת. בנוגע לעילת הסבירות - צריך לצמצם אבל לא לבטל. כמובן שזה צריך להיות חלק מרפורמה כוללת שמחזקת את מעמדה של הכנסת ומסדירה במדויק את מרחב הביקורת השיפוטית. חוקי יסוד צריכים להיות מחוקקים על ידי רוב של 61 חברי כנסת לפחות

חוק יסוד החקיקה – הסדרה מחדש בחקיקה של היחסים בין הרשויות המבצעת, המחוקקת והמשפטית.

נפעל לקדם תיקונים במערכת המשפט תחת הסכמות רחבות ובתהליך ציבורי משותף. נפעל לחידוש האמון ברשויות השלטון ונעגן בחקיקה את המעמד והאחריות של כל אחת מהרשויות.

אחת לעשר שנים ייבחרו שופטי בית המשפט העליון ישירות על ידי הציבור, לאחר שימוע פומבי בוועדת החוקה של הכנסת (כנהוג באופנים שונים בכמחצית מן המדינות בארצות הברית).

בג”ץ — או כל ערכאה שיפוטית אחרת — לא יהיה רשאי לבטל חוק שחוקקה הכנסת.

תפקידי היועץ המשפטי לממשלה וראש התביעה (פרקליט המדינה) יפוצלו, בשל ניגוד עניינים מובנה, ולא יוחזקו עוד בידי אותו אדם.

מערכת המשפט נטלה לעצמה כוח שלטוני ללא איזונים ואחריות כלפי הציבור. נדרש שינוי שורשי שיחזיר אותה לתפקידה המקורי - הגנה על חירות הפרט והכרעה בסכסוכים, במקום הכתבת ערכים ומדיניות. בג"ץ הפך לרשות מחוקקת-על שמתערבת בסוגיות מדיניות וערכיות שאינן שפיטות, ללא סמכות בחוק. העם הוא הריבון, והכרעות ערכיות ולאומיות חייבות להישאר אך ורק בידי נבחריו בכנסת. לא תהיה ועדה לבחירת שופטים. העם יבחר את שופטי העליון בבחירות ישירות בקלפי

עם הקמת הממשלה הבאה נדרוש את יישום התכנית: פיצול תפקיד היועמ״ש, הסדרת הביקורת השיפוטית, שינוי מנגנוני המינוי והניהול בעליון, חיזוק הכנסת והגנה על זכויות הפרט בהליך הפלילי.

אנו בעד כל צעד שיחזק את המרחב הדמוקרטי ויגן על זכויותיהם של כל האזרחים. צריך איזון בין הרשויות, ולא ממשלה שיכולה לעשות מה שבא לה בלי איזונים ובלמים. במיוחד במדינה שבה זכויות המיעוט הלאומי נפגעות שוב ושוב - האיזונים האלה חיוניים. בנוגע להרכב הוועדה לבחירת שופטים, צריך מנגנון מאוזן שישמור על עצמאות מערכת המשפט, ומערכת המשפט חייבת להגן על זכויותיהם של כל האזרחים, ללא יוצא מן הכלל

מדינה שמבקשת מהעולם להכיר בה כמדינה דמוקרטית חייבת להבטיח שוויון לכלל האזרחים – לא כדיבור ומס שפתיים, אלא כתשתית חוקתית מחייבת. היעדר חוק-יסוד שוויון מאפשר אפליה במערכות ציבוריות, יוצר מציאות של פערים בין קבוצות שונות בחברה ומחליש את אמון הציבור בכך שהמדינה רואה כל אזרח ואזרחית כבעל ערך שווה.

אם גדי איזנקוט או מועמד אחר לראשות הממשלה יגיד שהוא חושב שהכיבוש צריך להסתיים, או שצריך לחוקק 'חוק יסוד: שוויון' - אני מוכן לפתוח איתו במשא ומתן

אנחנו מנסים לשכנע בדרכים חוקיות שאנחנו חושבים שב'יהודית ודמוקרטית' יש אוקסימורון, ניגוד, משהו לא תקין, לא עובד. אנחנו מאמינים שישראל צריכה להיות מדינת כל אזרחיה

אבל גם כמיעוט אנחנו רוצים מערכת משפט עצמאית, מערכת משפט חזקה, שיכולה לעשות צדק. אנחנו נגד הניסיון להפוך את מערכת המשפט למערכת פוליטית, כי הפוליטיקה הקיימת היום והקואליציה שקיימת היום, שבמרכזה קיים הכהניזם, היא קואליציה רעה, שצריכה מערכת משפט חזקה ועצמאית.

كما وقطعت حكومة نتنياهو-بن غفير-سموتريتش أيضًا شوطًا كبيرًا في إنقلابها القضائيّ والسياسيّ في نظام الحكم في الدولة، وتمثّل هذا بتشريعات استبداديّة في البرلمان، باستبدال شخصيات في مناصب مركزيّة في المؤسسات المختلفة بشخصيات أخرى مسيانيّة، ترعرعت على كراهيّة العرب وعلى الأفكار الكهانيّة.

כמו כן, ממשלת נתניהו-בן גביר-סמוטריץ׳ עשתה כברת דרך גדולה בהפיכה המשפטית והפוליטית שלה במשטר המדינה, וזו התבטאה בחקיקה רודנית בפרלמנט ובהחלפת אישים בתפקידי מפתח במוסדות השונים באישים משיחיים אחרים, שגדלו על שנאת ערבים ועל הרעיונות הכהניסטיים.

פיטורי היועמ"שית המתוכננים הם עוד נדבך בהפיכה הפשיסטית האלימה של כנופיית הביבים, הפיכה שלא היתה יכולה להתרחש אם היתה אופוזיציה בכנסת.

الجريمة المنظمة ليست ظاهرة طارئة أو حالة عابرة يمر بها المجتمع الفلسطيني، والتي يمكن تفكيكها من خلال تفعيل مكثف لأجهزة الامن والسيطرة على انتشار الأسلحة الغير مرخصة، بل من خلال المطالبة بتفكيك الآليات البنيوية لمنظومة الاستعمار الاستيطاني ذاتها

הפשיעה המאורגנת אינה תופעה פתאומית או מצב חולף שהחברה הפלסטינית עוברת, שאפשר לפרק אותה באמצעות הפעלה מוגברת של מנגנוני הביטחון והשליטה בהתפשטות הנשק הבלתי מורשה, אלא באמצעות הדרישה לפרק את המנגנונים המבניים של שיטת הקולוניאליזם ההתיישבותי עצמה

איפה אתה חלוק עליי? שערך לימוד התורה צריך להיות ערך עליון במדינת ישראל. אין לך מחלוקת. אתה חלוק על זה שלימוד התורה צריך להיות ערך עליון במדינת ישראל.

אני לא מדבר רגעי. אם אתה שואל אותי, לא היה צריך גם את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

אנחנו נצביע הלילה בקריאה ראשונה על הצעת חוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. זהו אינו עניין טכני אלא צורך דמוקרטי קיומי להבראת המערכת.

אמרתי שאני לא אפתור את הבעיה של בית המשפט העליון, אמרתי שמבחינתי כל הבניין הזה הוא בעייתי. אבל היום זה לא הזמן לעסוק בזה, ולכן אני חושב שההצעה החדשה של לוין וסער היא פשרה טובה

נחוקק את חוק יסוד החקיקה שיחזק את עצמאות וסמכות הכנסת, כמו גם חוקים נוספים אשר יגדירו כללי משחק ברורים ומוסכמים למערכת הדמוקרטית בישראל. כהונתו של ראש הממשלה תוגבל לשתי קדנציות ויצומצמו משרדי ממשלה מיותרים.

מתפקידנו להוביל מהלך תיקון שישיב את האמון הציבורי במוסדות הדמוקרטיה ובשלטון החוק. מהלך זה יכלול צעדים לקידום יציבות חוקתית, המבוססת על מערכת איזונים ובלמים בין הרשויות. ישר! תבטל את החוק לפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים, ובמקומו תוביל תהליך מקצועי שישאף להסכמות רחבות. התהליך שנוביל יאמץ בחקיקת יסוד מנגנון בחירות שופטים שיגן על עצמאות השפיטה ויהיה מבוסס על איזון ראוי בין שיקולים מקצועיים לשיקולים ציבוריים.

אנו סבורים שמנגנון ההתגברות מעודד חיכוך מיותר בין מערכת המשפט לבין המערכת הפוליטית ואין לאמצו בישראל. ישר! תשקם את האיזון והכבוד ההדדי בין הכנסת למערכת המשפט. נעגן מנגנון מתוקן ומאוזן לביקורת שיפוטית על חקיקה (חוק יסוד: השפיטה), לצד חוק יסוד: החקיקה, על בסיס המלצות צוות מקצועי

כינון חוקה למדינת ישראל והקמת בית משפט לחוקה.

ישראל ביתנו תוביל בכנסת הבאה מהלך כולל לכינון חוקה לישראל, שתובא להכרעת העם במשאל עם ותסדיר אחת ולתמיד את כללי המשחק הדמוקרטיים, זכויות היסוד והאיזון בין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. אנו מתנגדים לתיקונים חד-צדדיים בשיטת 'טלאי על טלאי' ומציעים הסדר חוקתי שלם. המתווה, שגובש עם פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' אוריאל רייכמן והשר לשעבר משה נסים, יובא כמקשה אחת להכרעת הציבור, ולאחר אישורו לא ניתן יהיה לשנות את החוקה אלא ברוב של לפחות 80 חברי כנסת

קידום מתווה חוקה על בסיס עבודתם של פרופ' רייכמן, פרופ' פרידמן ומשה ניסים. בין היתר, יעוגנו זכויות האדם, יוסדרו יחסי הרשויות וחיזוק הדמוקרטיה. תוגבל כהונת ראש הממשלה, יצומצם מספר השרים, יבוצרו חוקי היסוד ותעוגן חובת הנשיאה בנטל.

נחוקק חוק משאל עם לאישור חוקה למדינת ישראל. ונחוקק באופן מיידי חוק להגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות וחוק שמונע מח״כ עם כתב אישום להיות מועמד לראשות הממשלה.

חקיקת חוקי יסוד תדרוש רוב מיוחד – ייקבע בהסכמה רחבה תהליך מדורג הכולל ארבע קריאות, כאשר ההצבעה הסופית תתקיים ברוב גדול של חברי כנסת, ובהפרשי זמן למניעת שינויים פוליטיים תכופים.

ביקורת שיפוטית מוסדרת – רק בית המשפט העליון יוכל לפסול חוקים; פסילת חוק תתאפשר רק ברוב של 2/3 בהרכב של תשעה שופטים לפחות, ופסילת חוק יסוד תתאפשר ברוב של 2/3 מהרכב מלא של כל שופטי בית המשפט העליון.

'כחול לבן' תפעל לביטול מתווה סער-לוין ולעיגון מנגנון מקצועי ומאוזן לבחירת שופטי ישראל, תוך שמירה על עצמאות מערכת המשפט ואמון הציבור.

רוב מיוחד לבחירת שופטים לבית המשפט העליון – בחירת שופט לבית המשפט העליון ידרוש תמיכה של 7 מתוך 9 חברי הוועדה, במטרה לעודד הסכמות רחבות.

כהונת היועץ המשפטי לממשלה תוגבל ל־5 שנים, וכן תוחל קציבת כהונה על יועצים משפטיים במשרדי הממשלה, תוך הסדרי פרישה לוותיקים שבהם.

בממשלה הבאה שתקום בעז"ה, הדרישה הראשונה שלי תהיה רפורמת תיקון מקיפה ועמוקה במערכת המשפט - ואת זה ניתן יהיה ליישם רק בממשלת ימין על מלא

מדובר ביום חשוב לדמוקרטיה הישראלית. הגיע הזמן לשים סוף למצב שבו אדם אחד מחזיק בעוצמה אדירה - גם יועץ לממשלה וגם תובע כללי. הפיצול הוא מהלך מתבקש שמחזיר את האיזון, ואת השקיפות לשלטון בישראל.

ההצעה קובעת כי ממשלה חדשה תוכל, בתוך 100 הימים הראשונים לכהונתה, לבצע שינויים במשרות בכירות בשירות המדינה - בהם גם היועצת המשפטית לממשלה, ראש השב"כ ובכירים נוספים - כל עוד מתקיימים תנאים ברורים, וללא פיטורים אוטומטיים.

אין לבית המשפט שום סמכות להדיח שר מכהן שלא הורשע

בחירת השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון היא פגיעה בדמוקרטיה ובאמון הציבור. אדם שמעליו מרחפת עננה של עבירות בנייה אינו יכול לכהן בתפקיד הרם ביותר במערכת המשפט. מדובר בזלזול בחוק ובאזרחי המדינה. הגיע הזמן לרפורמה אמיתית במערכת המשפט, שתכלול החלפת היועמ"שית ומיגור המונופול על מינוי שופטים. מי ישפוט את השופטים?

"העברת חוק שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הינו חלק חשוב בהחזרת המושכות ולידי העם ונבחריו. זו משילות ודמוקרטיה. אני מחזק את ידי שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער שהובילו את המהלך הנצרך הזה. זו העת להמשיך ולהעביר את החוקים הנוספים של הרפורמה במערכת המשפט"

״המתווה איננו מושלם, אך ניתן לחיות עימו. רפורמה בהסכמה רחבה היא פשרה נכונה, גם כאשר איננה מושלמת ולכן אני תומך במתווה, זהו השינוי מבורך. מברך את חבריי השרים יריב לוין וגדעון סער שהגיעו להסכמות"

היום אנחנו עושים צעד משמעותי בדרך לתיקון עוול מתמשך, ומאפשרים לאלפי נפגעים ונפגעות להגיע לבית המשפט ולבקש צדק. אני מבקשת לומר בבהירות- מבחינתי זה איננו סוף הדרך.

מטרתי הסופית היא ביטול מוחלט של ההתיישנות בעבירות מין.

האיזון בין הרשויות הופר ובית המשפט לקח לעצמו סמכויות-יתר. לכן ישנו צורך בתיקון שיאפשר לרצון העם לבוא לידי ביטוי באמצעות נציגיו, נבחרי הציבור, בכנסת ישראל. מפלגת עמך ישראל מציעה להוסיף ערכאה נוספת שבה ימונו שופטים באופן מאוזן על בסיס רצון הציבור. בכל מצב, נציגי לשכת עורכי הדין יוצאו מהוועדה לבחירת שופטים ותתאפשר בחירה מאוזנת של שופטים להחזרת אמון הציבור במערכת. עילת הסבירות היא כלי משפטי מעורר מחלוקת. מה שנראה בלתי-סביר בעיני שופט אחד עשוי להיראות סביר והגיוני בעיני שופט אחר או בעיני הציבור ונבחריו. אחד מהתיקונים הנדרשים לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט הוא צמצום עילת הסבירות

לאחר 16 שנה במוסדות הלשכה ברור שאין לה מקום בוועדה לבחירת שופטים.

הקלות הבלתי נסבלת של סיכול חקיקה ראשית של הכנסת, תוך דקות, על ידי שופט אחד, במעמד צד אחד, בלי תגובה ובלי דיון.

המצב הקיים שבו לבית המשפט יש כוח בלתי מוגבל לפסול חוקים, כל חוק בכל רוב – חייב להשתנות. אין טעם לכל מערכת הבחירות הזו ולהתמודדות שלי לכנסת, אם בסופו של דבר יושב שופט, אחד מתנגד ושניים אומרים כן, ובאופן הזה אפשר לפסול חוקים בישראל

אבל בכל זאת, אנחנו נגד ההפיכה המשטרית ואנחנו רוצים שהדמוקרטיה תתחזק, ואסור להחליש אותה. זו העמדה שלנו.

לכן, אומנם יש ביקורת על מערכת בתי המשפט, אבל אנחנו נעמוד היום נגד החלטות הממשלה, ואנחנו נצביע נגד החוק שיפרק את מערכת המשפט.

על הבוקר אנחנו שומעים את הקריאה של השר קרעי שיוצא לציבור ומבקש לבטל את בג"ץ, לבטל את בג"ץ תחת הטענה שאנחנו נבחרי הציבור ויכולים לשנות את המשטר. נבחרי הציבור יכולים לשנות את המשטר ובדרך לרמוס חלק גדול מהציבור בגלל סיבה אחת – שהם לא באותה דעה פוליטית. פשוט מאוד.

תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה הוא להגן על זכויות האזרחים, על שלטון החוק ועל הערכים הדמוקרטיים גם כאשר הדבר אינו נוח לשלטון. פיצול התפקיד בעת הזו מעורר חשש מפני החלשת שומרי הסף והגברת הפוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק.

השר המורשע בעבירות טרור, איתמר בן גביר, תוקף את שופט בית המשפט העליון, חאלד כבוב, לא רק בשל היותו ערבי, אלא בעיקר בשל בעיות יסוד שהוא נושא עם עקרון הפרדת הרשויות במדינה דמוקרטית, וכן עם עקרונות החוק, זכויות היסוד, עצמאות מערכת המשפט ושופטי העליון.

أوّلًا يهودية الدولة هي أمر واقع مفروض ولسنا من اختاره، بل هو خيار الأغلبية اليهودية وليس مطلبًا لنا، واضطرت الأحزاب العربية للقبول به عمليّا، وإلا سيتمّ شطبها في الانتخابات البرلمانية والمحليّة.

ראשית, יהודיות המדינה היא עובדה מוגמרת שנכפתה, ולא אנחנו בחרנו בה, אלא היא בחירת הרוב היהודי ולא דרישה שלנו, והמפלגות הערביות נאלצו לקבל אותה הלכה למעשה, שאם לא כן הן יימחקו בבחירות לפרלמנט ולרשויות המקומיות.

הלילה, בתמיכת ש״ס, אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ״ש. זהו צעד הכרחי לצמצום הכוח המופרז והדורסני שנטלו לעצמם היועמ״שית האנרכיסטיות וחבריה במערכת המשפט.

הסמכות למנות ולפטר שרים נתונה על פי חוק לראש הממשלה בלבד. לבית המשפט אין כל סמכות לדון בכך, והיה עליו לדחות את העתירה על הסף.

אני הולך להמליץ לחבריי בדגל התורה וגם בתוך ש"ס, אני חושב שאנחנו לא צריכים לייצג, לא צריכים לשלוח ייצוג משפטי לבית המשפט העליון. אין לנו אמון בבית המשפט העליון. אנחנו מראש יודעים את התוצאה.

ההחלטה הזו רק מחזקת את נחישותנו לתקן מן היסוד את מערכת המשפט ולהחזיר את הכוח לעם ולנבחריו