Жильё: Позиции партий на выборах 2026 года

ניצור חלופה אמיתית לבעלות, באמצעות הקמת מתחמי שכירות מתוכננים ואיכותיים לצעירים, למשפחות עובדות ולמשרתי מילואים: כ־100 אלף דירות להשכרה ארוכת טווח בתוך עשור, 40% מהדירות יהיו במסלול מסובסד, בהנחה של 30% ממחיר השוק.

נתמרץ חוזי שכירות של חמש שנים לפחות, באמצעות הטבות מס למשכירים, נבטל עיוותי מס בשוק השכירות הפרטית, נצמיד עדכון שכר דירה למדד וניצור ודאות ארוכת טווח לשוכר ולמשכיר

שחרור קרקעות מידי רמ"י: נעביר קרקע מהניהול המרכזי לשטח ולשוק, נרחיב העברת בעלות לחוכרים ונעביר ניהול קרקעות לשלטון המקומי ולחברות ממשלתיות, בעוד שרמ"י תתמקד בקרקעות אסטרטגיות לאומיות בלבד; נשנה את מודל הפעולה של רמ"י: נהפוך אותה לחברה ממשלתית בעלת תמריצי הנהלה ברורים ותלויי הצלחה; ונמדוד הצלחה לפי עסקאות שהושלמו בפועל.

המדינה תרחיב את תוכנית הדיור להשכרה ותבנה במימון מוסדי 250,000 דירות להשכרה, כולל עיר חדשה במרכז להורים צעירים ששירתו בצבא.

אחרי 10 שנות מגורים יוכלו הדיירים לקנות את הדירה בה הם גרים כמו ב'ליסינג', בניכוי דמי השכירות ששילמו.

נטפל במשבר הדיור מהשורש נקדם באזורי ביקוש ובכלל הארץ תכנון עירוני חכם ותהליכי התחדשות עירונית המעודדים צפיפות, עירוב שימושים והליכתיות, שיאפשרו לבנות יותר דירות קרוב לתחבורה ולתעסוקה.

תשוב להיות שחקן מרכזי בשוק - תיזום בנייה ותעודד שכירות ארוכת טווח במחיר מפוקח, תחדש את הדיור הציבורי, ותפרוס את הבנייה בין המרכז לפריפריה ובין כלל האוכלוסיות

נשנה את שיטת שיווק הקרקעות: חלק ניכר מקרקעות המדינה ישווק במחיר מופחת, בתמורה להתחייבות של היזם לספק דיור בר־השגה למכירה ולהשכרה. בכל מתחם חדש שייבנה על קרקע מדינה, נחייב הקצאה של דיור ציבורי ודיור בהישג יד, ונתגמל יזמים בזכויות בנייה נוספות תמורת התחייבות להשכרה ארוכת טווח במחיר מפוקח. במקביל נבצע רפורמה במינהל התכנון ובוועדות התכנון והבנייה, שתקצר את זמני התכנון, תעדיף ציפוף ובנייה מרקמית על פני פרבור, ותלווה את הבנייה בתשתיות תחבורה, חינוך ופנאי - כדי שהשכונות החדשות יהיו מקומות טובים לחיות בהם, ולא רק אוסף דירות

נחוקק חוק שכירות הוגנת בעל שיניים, שיבטיח לכל שוכר חוזה הוגן, ויקבע סטנדרטים לאיכות הדירה ולתחזוקתה. נאסור על גלגול דמי התיווך אל השוכר, ונקים מסלול מהיר לטיפול בהפרות. נסמיך רשויות מקומיות כדי שיוכלו לקבוע כללים מחמירים יותר, בהתאם למצב השוק בתחומן.

נבנה מהר, טוב וזול יותר בזכות עידוד בנייה מתועשת ושיטות בנייה מתקדמות שמקצרות את משך ההקמה ומשפרות את איכות הדירות. נקים מסלולי הכשרה מקצועית לעובדים ישראלים בענף, ונגבש תוכנית לאומית לצמצום התלות בכוח אדם זר ולא מיומן.

חייבים להעיר מהתרדמת את מנהל מקרקעי ישראל כדי לסייע לזוגות הצעירים לקנות דירה במחיר שפוי. ככל שמחירי הקרקע יהיו נמוכים יותר, מחירי הדירות יירדו

אין ספק שחייבים להמשיך לקדם את תוכנית מחיר למשתכן, שסיפקה פתרונות דיור במחירים סבירים לזוגות צעירים.

בכוונת המפלגה הכלכלית לפעול להורדת מחירי הדירות בישראל בהדרגה לרמה של כ- 120 משכורות ממוצעות, זאת ע"י מדיניות כלכלית שתפעל להאיץ את הצמיחה של המשק הישראלי ולכן תייצר הזדמנויות השקעה אלטרנטיביות למשקיעים שיוציאו אותם משוק הדיור.

אנחנו נפעל להוריד בהדרגה את מחירי הדירות לרמה של כ-120 משכורות ממוצעות, זאת באמצעות מדיניות כלכלית שתאיץ את הצמיחה במשק הישראלי.

קורת גג וביטחון כלכלי: נגדיל את היצע הדיור, נאיץ תכנון ובנייה ונעביר סמכויות לרשויות המקומיות. במקביל נחזק את הדיור הציבורי כרשת ביטחון ונגדיל את מלאי הדירות.

אנו מאמינים כי הקרקע שייכת לאזרחים ולא למדינה, ולכן הצעד הראשון והדרמטי ביותר הוא פירוק רמ”י. המדינה תעביר את הבעלות על הקרקעות הפנויות לידי הציבור, מה שיאפשר מסחר חופשי בקרקעות.

אנו מציעים להעביר את סמכויות התכנון והבנייה מהעירייה אל התושבים עצמם, באמצעות מודל חדשני: ”תוכנית רובע מוסכמת” — או תר”ם — שבה הערים יחולקו לרבעים קטנים והומוגניים. תושבי כל רובע הם שיקבעו את אופי הבנייה בשכונתם.

מרגע פרסום התוכנית, לציבור ולעירייה יינתנו 60 יום להגיש התנגדויות. אם לא הוגשה התנגדות מוצדקת — הבנייה מאושרת אוטומטית.

בקדנציה הבאה נדרוש קבלת אחריות על רמ"י ומנהל התכנון. נבער את השחיתות של העסקנים למיניהם ונוביל בע"ה את העשייה הציונית של הגופים הקריטיים האלה למען מדינת ישראל.

הסרת חסמים תכנוניים המעכבים התיישבות ופיתוח.

שלושת הצעדים המרכזיים שנרצה לקדם הם: שינוי מדיניות רמ"י והוזלת מחיר הקרקע לחסרי דירה ולזוגות צעירים; הגדלה משמעותית של היצע הדירות, באמצעות האצת שיווקי קרקע וקיצור הליכי התכנון והרישוי; והרחבת הסיוע לרוכשי דירה ראשונה, לצד פרויקטים של שכירות ארוכת טווח במחירים הוגנים

אחת המשימות המרכזיות של הממשלה הבאה. למדינה יש אחריות ישירה למחירי הדיור, ובמיוחד למדיניות רשות מקרקעי ישראל. לא ייתכן שהמדינה תחזיק בקרקע, תשווק אותה במחירים גבוהים ככל האפשר, ותתפלא אחר כך מדוע זוגות צעירים אינם יכולים לרכוש דירה.

רמ"י אינה צריכה להתנהל כעסק שמטרתו למקסם את הכנסות המדינה, כשבפועל היא הפכה את המדינה לספסר קרקעות

בדיור – נמנף את הצורך במיגון כמנוע התחדשות עירונית, נציף את השוק בדירות חדשות ונטיל מס על קרקעות שאינן מקודמות לבנייה.

נפעיל כלים משולבים שיביאו להאצת בנייה משמעותית ופתיחת צוואר הבקבוק במעבר בין תכנון לתחילת בנייה. נעמיד גוף מתכלל שיסנכרן את גופי התכנון, הביצוע והתשתיות, נמדוד את המערכת לפי מימוש, ונשחרר את חסמי הביצוע – כוח אדם בענף, קיצור הליכים, תמריצים לקבלנים (בונוסים על הקדמה, קנסות על עיכוב) ומס על קרקעות מתוכננות לא מפותחות.

נאפשר מגורים מכובדים בשכירות. נעניק ודאות למי שלא יכול או רוצה לרכוש. נבטיח שקיפות מחירים אמינה, מעבר לחוזים ארוכי טווח, ונסגור את פרצת דמי התיווך לצד מסלולים משפטיים מהירים לשוכר

נתעדף ציפוף במרכזי הערים במקביל לפיתוח תשתיות תומכות (בדגש על תחבורה) ונמדוד את עצמנו אך ורק לפי דירות שאוכלסו בפועל, ולא לפי תוכניות על הנייר. נשחרר את פקק הביורוקרטיה באמצעות רישוי דיגיטלי ולוחות זמנים מחייבים.

שינוי שיטת שיווק הקרקעות כך שהתחרות תהיה על איכות הבנייה, מהירות מסירת הדירות והמחיר הסופי לצרכן, ולא על מחיר הקרקע.

עידוד הבנייה במועצות האזוריות באמצעות הסכמי גג שיאפשרו מתן 2,500 היתרי בנייה בכל רשות במשך ארבע שנים.

הרחבת ההשקעה בפרויקטים של שכירות ארוכת טווח, במטרה להגדיל את ההיצע ולמתן את מחירי השכירות.

אנחנו נפעל לשינוי שיטת שיווק הקרקעות כך שהתחרות תהיה על איכות הבנייה, מהירות מסירת הדירות והמחיר הסופי לצרכן, ולא על מחיר הקרקע. יחול איסור על שינוי מפרט לאחר הזכייה במכרז, במטרה למנוע עיכובים ותשלומים עודפים, ויינתן תמריץ כספי לרשויות מקומיות שיאשרו היתרי בנייה בהיקף נרחב ובפרקי זמן קצרים.

הסמכת הרשויות המקומיות להעניק הלוואות לטובת בניית ממ"ד או ממ"ק (בדומה לשיפוץ חזיתות) באזורים רלבנטיים והסמכת רשויות מקומיות לפעול כיזם בכל הנוגע לקידום מיזמי התחדשות עירונית.

יש לנו גם חדשות טובות עבורכם! אחרי 6 שנות מאבק עיקש - עברה בקריאה ראשונה הצעת החוק של ח״כ מיכאל ביטון שתאפשר לשוכרים בדיור הציבורי לקנות את הדירה בה הם גרים ולהפוך לבעלי בתים, ויקל במיוחד על משפחות שכולות מול הבירוקרטיה. נמשיך לפעול להתקדמות החוק עד שיאושר וייכנס לספר החוקים הישראלי.

בשורה ענקית לשוק הדיור בישראל: הצעת החוק שהובלתי להרחבת היצע הדירות עברה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ונכנסת לספר החוקים. ​מדובר בצעד קריטי שנועד לנצח את הבירוקרטיה ולשחרר פקקים תכנוניים שנים קדימה. החוק החדש מעניק למוסדות התכנון את הכלים הנדרשים להמיר שטחי מסחר ותעסוקה לא מנוצלים למתחמי מגורים חדשים במהירות וביעילות, ומאריך את הוראת השעה בשלוש שנים נוספות, עד סוף 2029, כדי להבטיח יציבות ורציפות תכנונית.

התיקון שאישרנו מסיר את החסם הזה: הוא מאפשר לשר הפנים להקים מועצה מקומית או מנהלת ייעודית כבר בשלבי התכנון והבנייה, עוד לפני שמתגורר במקום תושב אחד. לראשונה, שטח גלילי שבין מבואות ערד לכביש 25 הופך לשטח מוניציפלי צעד שיאפשר להאיץ את הקמתם של תשעת היישובים החדשים באזור, ובהם כסיף, תילה, היישוב דרור ויישובי ציר 25. ובמקביל לחקיקה, הכסף כבר בדרך. לפני מספר שבועות אושר תקציב של כ-180 מיליון שקל להקמת שכונות חלוץ ביישובים החדשים, שיאפשרו אכלוס ראשוני במבנים זמניים עוד לפני השלמת הבנייה הקבועה, וצפוי לעבור תקציב נוסף של 32 מיליון שקל לסלילת דרכי גישה ולתשתיות בסיסיות באזור, שבו כמעט אין תשתיות כיום.

השתתפתי בכנס “מחזירים את ישראל לגליל” של ארגון לב בגליל, שעושה עבודת קודש בחיזוק ההתיישבות והאחיזה היהודית בגליל. הנתונים מדברים בעד עצמם: הפעם האחרונה שהיה רוב יהודי בגליל הייתה בסוף שנות ה-70, והיום בלב הגליל היהודים הם כ-20% בלבד מהתושבים. וזה לא מחוסר ביקוש. אילו נפתחו מחר אלפי יחידות דיור ליישובים יהודיים במרחב הכפרי, הן היו מתמלאות. הבעיה היא שההיצע כמעט לא קיים, בעיקר בגלל חסמי תכנון. זו בדיוק אותה מערכה שאני מנהל בנגב מוועדת הפנים שבראשותי. אותה משימה, שתי חזיתות: יהוד הנגב והגליל. בכנסת הבאה המשימות ברורות: ▪️ הסרת חסמי התכנון במחוז צפון והבחנה בין המרחב הכפרי לעירוני. ▪️ שחרור קרקעות ופתיחת יחידות דיור ליישובים יהודיים בגליל. ▪️ הקמת יישובים חדשים. ▪️ פתיחת חוות ליצירת רצף טריטוריאלי, כפי שהובלתי בנגב כך גם בגליל. חווה אחת שומרת על אלפי דונמים. ▪️ תמיכה במשפחות חדשות וחוזרות, ובלימת ההגירה השלילית של הצעירים. ▪️ אכיפה ומשילות על אדמות המדינה בצפון, כמו בדרום. לייהד את הגליל, לחזק את היישובים ולהביא עוד ועוד משפחות יהודיות שיקבעו בו את ביתן. זו הציונות של דורנו, ואנחנו נחושים להצליח בה. 🇮🇱

וזו הצעת החוק, שגם הכרת אותה, שאומרת ש-7% מבנייה שאתה בונה תהיה לדיור ציבורי, זה בעצם החזק גר עם החלש. זה מה שצריך להיות וזה לא קורה.

אם מחירי הדיור בשמים, זה צריך את כל החובה והזכות הזאת לרמ"י. אם היה אפשר להפריט את רמ"י או לסגור אותה לגמרי, תאמיני לי, הראשון שהייתי עושה את זה.

זה לא יפגע בדיור הציבורי. מה שפוגע היום בדיור הציבורי זה שאין דיור ציבורי, כשאין דיור ציבורי חדש זה הפגיעה הכי גדולה.