Здравоохранение: Позиции партий на выборах 2026 года

נקים תוך חמש שנים עשרות מרכזי רפואה קהילתיים בפריסה ארצית.

חיזוק המערכת הרפואית הציבורית – תוספת רופאים, אחיות, מיטות.

השירותים הציבוריים: נגדיל את ההשקעה הציבורית בבריאות, בחינוך ובתחבורה הציבורית, כך שהשירות האוניברסלי יחזור להיות ראוי ולא יאלץ אנשים להשלים אותו בכסף פרטי. נשקם ונפתח את החינוך הממלכתי־ציבורי, נרחיב את מערך המעונות והצהרונים המסובסדים בגיל 3-0, שעלותם כיום שוחקת את הכנסתן של משפחות צעירות. השקעה ציבורית חכמה היא הדרך הזולה ביותר להוריד את ההוצאה של כל משפחה.

אתם צריכים למשוך את הצו הזה, הצו הזה הוא בלתי אפשרי מבחינת המסר המוסרי והציבורי. אנחנו ניכנס לפרטים, הצו הזה הוא ממש קריאת כיוון של ריסוק מערכת הבריאות הציבור, הפרטה טוטאלית שלה

אני לא מתנגד בהכרח להורדת הסכום שנדרש בפנייה למסלול הפרטי, אבל לעשות את זה בעודכם מגדילים את התשלום הרגרסיבי, כי עם כל הכבוד לפטורים, בעוד שדמי הביטוח הרפואי הם פרוגרסיביים, הם נגזרים ממשכורת של האדם, אז למעט קבוצת הפטור זאת השתת מיסוי רגרסיבי בתחום הבריאות. זו הוספת קומה רגרסיבית לדמי הביטוח.

בית החולים אסותא, הקטן, הוא בית חולים פרטי. נכון שהוא מפנה מיטות לניתוחים פרטיים, מצד אחד, אבל בסוף, אנחנו גם יודעים שהשר"פ זה חלק מהבעיה של הרפואה הציבורית והממשלתית.

אם אנחנו יודעים, לפי המחקר שאתה תיארת, שיש פחות חזרה לאשפוז לאחר בית מאזן, אז גם אם העלות יותר גבוהה בבית מאזן, בסופו של דבר אי החזרה היא בהכרח גם גורם שצריך להבין שיש להשקיע בו.

ובית חולים חדש הוא צורך של הנגב. עצם השיח על זה שיש שיח על עוד בית חולים – זו איוולת בעיניי, ואני גם באה מעיר מטרופולינית.

•העלאת ההוצאה הלאומית על בריאות ל-8% מהתוצר בהדרגה, כולל שוויון אמיתי לשירותי בריאות הנפש.

•בניית שלושה בתי חולים חדשים בפריפריה (צפון ודרום), פתיחת פקולטה חדשה לרפואה והגדלה דרמטית של מספר הסטודנטים לרפואה ולסיעוד.

•הגדלה משמעותית של תקני רופאים ואחיות, עם דגש מיוחד על הסגל הזוטר והרופאים הצעירים שכורעים תחת העומס.

הגיע הזמן שנדאג לכיתות של 18 תלמידים, לבתי חולים חדשים, ולהוצאת פרויקטי תשתית מהחברות הממשלתיות למכרזים בינלאומיים של חברות פרטיות שיסיימו בזמן ובתקציב.

המחסור בתקציב הביא להרעבה שיטתית ומתמשכת של מערכת הבריאות, ולמדיניות של שאננות והפקרות.

יציאה מארגון הבריאות העולמי (WHO) ומכפיפות לארגונים בינלאומיים אחרים. מדינת ישראל תשמור לעצמה את הזכות לבחון ולאשר תרופות וחיסונים על פי מדדים מדעיים.

הרפורמה המוצעת מתמקדת בעיקרה בבתי החולים, שיופרטו בתהליך של מכרז פתוח; קופות החולים והממשלה לא יורשו להחזיק בבעלותן בתי חולים.

הדרך של זהות לעיצוב מערכת בריאות טובה יותר מתחילה בשמירת סף שירותי הבריאות הניתנים כיום, ומכאן מתן אפשרות שקופה, יעילה וחופשית לרכוש שירותי בריאות פרטיים במגוון איכויות ומחירים.

חיזוק שירותי האשפוז והאבחון בקהילה (כגון אשפוז בית), תוך מגמה עתידית למעבר לשירותי רפואה מתקדמים מרחוק.

בהתאם לכך, הממשלה אישרה לפני זמן קצר תקציב של 360 מיליון ש”ח להקמת מגדל אשפוז מרכזי בבית החולים סורוקה בבאר שבע.

צריך להעלות את מספר הרופאים הלומדים רפואה בארץ. זה פשוט בלתי סביר שאין תקציב מספיק כדי להקים בית ספר כמעט בכל אוניברסיטה אקדמית מוכרת, שיהיה בית ספר לרפואה מוכר עם שיוך של בית חולים קליני לידו. צריך להכיר ביותר בתי חולים ובתי ספר לרפואה בחוץ לארץ, כי הדרישה גדולה גם ללימודי רפואה בחוץ לארץ.

מדובר בהצעת חוק זכויות החולה (תיקון – טיפול בזמן סביר). הצעת החוק נותנת מענה למצוקה של אזרחים רבים אשר נאלצים, עקב זמן ההמתנה הארוך והבלתי-סביר עד לקבלת פטור לטיפול רפואי ברפואה המקצועית הציבורית – הזמן הוא בלתי-סביר, כאמור;

אני פונה מכאן למשרד הבריאות, ואני יוזם גם דיון על העניין הזה, שיפתחו תקנים והתמחויות לרופאים בפריפריה, ובמיוחד בנגב.

העומס הגובר בבתי החולים מתבטא בתורי המתנה ממושכים, בתפוסת יתר ובשחיקת הצוותים הרפואיים, בין היתר כתוצאה מהיעדר תקנים מספקים ביחס לגידול באוכלוסייה ובצרכים הרפואיים. מצב זה פוגע באיכות הטיפול, בבטיחות המטופלים ובשוויון הנגישות לשירותי הבריאות הציבוריים. אלפי רופאים ערבים סיימו את ההתמחות ולא התקבלו כתקן, או שמועסקים ללא תקן, או שסיימו לימודים ולא מתקבלים להתמחות. על משרד הבריאות לבחון פתרונות להגדלת מספר הרופאים והתקנים בבתי החולים הציבוריים וקופות החולים, ולהבטיח טיפול רפואי הולם ונגיש לכלל האזרחים. כיום פועלים 11 אלף רופאים ערבים, ויותר מ-3,500 ממתינים להתמחות

قانون يعطي الصيدليات الخاصة ايضا حق صرف الروشيتات بسعر مخفض اسوةً بصيدليات صناديق المرضى

חוק שנותן גם לבתי המרקחת הפרטיים את הזכות לנפק מרשמים במחיר מוזל, בדומה לבתי המרקחת של קופות החולים

אנו פועלים לצמצום הפערים המעמדיים ולחיזוק שירותי הרווחה, החינוך והבריאות למען כלל האזרחים.

נחשפנו לידיעה על משבר תזרימי חריף שהוביל למכתבים לעובדים לגבי חוסר בהירות בתשלום המשכורות. אנחנו בעיצומה של עונת החורף וכולם מבינים את המשמעות על העיר ירושלים. יש כאן החלטות רגולטוריות מוזרות, כמו הארכת ימי האשראי מקופות החולים ל'שוטף 60', שמייצרות גירעון מצטבר ומקשות על תפקוד בית החולים. אי אפשר לקבל מצב שבו בעיצומה של מגפת שפעת, הנהלת בית החולים לא יודעת איך תפעיל שירותים בעוד שבועיים

אנחנו מתריעים על כך זמן רב – המדינה יצרה שני סוגי בתי חולים. אין מציאות שבה משלמים לבית חולים אחד באופן אחד ולהדסה באופן אחר רק כי הוא מוגדר כעמותה. כל הבעיה היא באפליה בין הממשלתיים לציבוריים

צריך לתמחר את הדבר הזה נכון ופה אני מסכים עם יורם. אם מעלים שכר אז אותו סכום בדיוק ולא 1% פחות, לא בשם העיקרון של השוויון אלא כי אנחנו נהרוס את המערכת גם אם זה יהיה הפרש של 0.5%.

אני אומר שוב, הנושא של מיטות נוספות שנפתחו, למה הן נכללו בתוך הסיפור הזה ולמה אנחנו לא מחריגים אותם בחוק? הנושא של הנחת תעריף, למה הוא נכלל בתוך החוק ובתוך האלפא? הוא לא צריך להיות שם. צריך להיות הנחת מחזור פעילות ואתם אמרתם שלהנחת מחזור אתם לא מתייחסים.

המדינה לא יכולה להמשיך להתעלם, חייבים להרחיב את סבסוד הקמחים הייעודיים ליצרנים וסוגי קמח נוספים, להקצות תקציבים ייעודיים למוסדות חינוך, ולהכליל משפחות עם חולי צליאק במעגל הזכאים לתלושי מזון. זו לא פריבילגיה, זו חובה בסיסית כלפי אזרחים שמתמודדים עם מגבלות תזונה קשות

נפעיל מרכז חירום קדמי בקריית שמונה באמצעות קופת חולים, בית חולים פרטי או מודל משולב, באמצעות SLA מחייב ותקצובו באופן קבוע. נשפר את השירות בקהילה ע"י קביעת סטנדרט מחייב לאספקת שירותי בריאות ע"י קופות החולים, לרבות סנקציה תקציבית

בחינוך לגיל הרך נציע סבסוד ממשלתי עמוק רק להורים שעובדים ומשרתים, המותנה במיצוי כושר ההשתכרות. בבריאות נצמצם הוצאה פרטית ונבטל הטבות מגזריות שגוזלות משאבים מהציבור הכללי.

חינוך ובריאות אינם רק סעיף תקציבי. הם השירות שמגיע מכספי המיסים של הציבור, ואנו נבטיח שהציבור יקבל תמורה מלאה: חינוך איכותי וטכנולוגי, שיקום פיזי ונפשי אחרי שנים של מלחמה, ומערכות שרואות את האזרח.

השלמת הקמתם של שני בתי חולים חדשים – אחד בצפון ואחד בדרום.

עדכון קבוע ושוטף של סל התרופות, במטרה להבטיח את זמינות הטיפולים הנדרשים ולמנוע את הצורך במסע לחצים ציבורי מצד ציבור החולים לעדכון הסל.

הגדלת מספר התקנים לרופאים ולאחיות, בדגש על אזורי הפריפריה.

נקים את הרשות הלאומית לחוסן נפשי ולטראומה, במסגרת תוכנית "מתחזקים/מתגברים/מנצחים יחד" כדי לתת טיפול מקצועי ומתוקצב. הרשות תפעל כגוף עצמאי תחת משרד הבריאות, ותרכז תחת קורת גג אחת את כל הטיפול הממשלתי, הסטנדרטים והתקציבים.

כל עיר ומועצה תקבל תקציב ייעודי להקמת יחידת חוסן קהילתית. כל רשות תחויב להעסיק לפחות פסיכולוג חינוכי אחד או עובד סוציאלי מומחה לטראומה במשרה מלאה.

נחזק את מערכת הבריאות הציבורית ונקדם תכנית לשיפור מעמדם והגדלת מספרם של הרופאים, המתמחים ואנשי הסיעוד.

השדות הקליניים של מדינת ישראל הן משאב לאומי אסטרטגי, יקר ערך ומוגבל. אלו הם התקנים שבהם מתבצעת ההכשרה המעשית של דור הרופאים הבא שלנו. המדיניות שלי היא "משרתים תחילה". התקנים הללו יקרים למדינה מדי מכדי שנחלק אותם ללא הבחנה, ועל המערכת להעדיף באופן מובהק בוגרי צבא וחיילי מילואים, גם את אלו שלמדו בחו"ל –והנותנים את מיטב שנותיהם ומקריבים את חייהם למען המדינה.

ובועדת בריאות בראשותי גם נאבקנו בהכרה של בוגרי רפואה של אוניברסיטאות אנג׳ח בשכם ובאוניברסיטת אל קודס כי אנחנו לא סומכים על רופאים שגדלו בחממות טרור. בע״ה בכנסת הבאה נשלים את העבודה ונאסור על צוותים כאלו לטפל בבתי חולים בארץ. פשוט כי אויב הוא אויב אפילו אם הוא לובש חלוק רופא.

בזמן שרופאים ואנשי צוות ישראלים מחכים להזדמנויות להתמחות ולהכשרה, בית החולים איכילוב מתכוון להכשיר עשרות רופאים ואחים ואחיות מאוניברסיטת א־נג׳אח בשכם, כדי לסייע בהקמת בית חולים עבור אוכלוסיית האויב. משאבי מערכת הבריאות הישראלית צריכים להיות מופנים לרופאים הישראלים ולאזרחי ישראל. פניתי לשר הבריאות, ליו״ר ועדת הבריאות ולמנהל איכילוב בדרישה ברורה: עצרו את התוכנית הזאת לפני שהיא מתחילה.

תחת ההגדרה של הוצאת שירותים ש'אינם בעלי ערך רפואי משמעותי', מוצע לבטל החזרים על שירותים שעשרות אלפי משפחות, נשים וילדים נסמכים עליהם – מרכיבה ושחייה טיפולית ועד לדולות וייעוץ שינה. על הדרג המקצועי להציג בפנינו את התשתית המקצועית שעומדת בבסיס ההחלטות הללו, ומה השתנה בתפיסה המקצועית לגבי שירותים שאושרו וניתנו במשך שנים. עלינו לבחון בזהירות יתרה את המעבר למסלולי 'הסדר' בלבד. עלינו לוודא שהמהלך לא יפגע בחופש הבחירה של המטופלים ובזמינות התורים, במיוחד בפריפריה שגם כך מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים.

אישרנו היום בישיבת הממשלה הקצאה של 360 מיליון ש״ח לשיקום והרחבת בית החולים סורוקה בבאר שבע בירת הנגב. זהו צעד חשוב בדרך לצדק אזורי ולביטחון רפואי לתושבי הנגב, שמוכיחים פעם אחר פעם את עוצמתם ונחישותם גם ברגעים קשים. נמשיך לפעול כדי שהדרום יקבל את המשאבים והביטחון שהוא ראוי להם

אני אומר, את הנושא הזה של הכשרות אפשר, ואני ראיתי שיש תקציבים לזה, אפשר להתחיל לעשות הכשרות או בסטאז' או אחרי הסטאז' בשביל לתת להם עוד ידע, להכשיר אותם שיהיו ברמה טובה.

לדעתי, הנושא הזה לא מטופל כמו שצריך וצריך לתת עליו את הדין ולנסות לפתור את זה בשביל לתת לאותם אנשים שרוצים להתמחות, כמו שאמרת, בסורוקה יש עשרה תקנים שהם פנויים ומנהלי המחלקות אומרים שאין, זה אסון. אנחנו יודעים שיש מאות רופאים שמחכים להתמחות.

עדיין ההתניה הזאת, מי שיכול להקים חדר תרופות זה רק קופות חולים ולא הסקטור הפרטי. הבקשה שלי שיהיה שוויון, שתאפשרו את זה לכולם.

הנקודה הזאת, אני חושבת שצריך לשים אותה על השולחן של משרד הבריאות, במיוחד כשאנחנו מדברים על נשים. ויש לנו מחסור בהרבה נשים שהן מומחיות, וגם בתחומים מסוימים כמו רפואת נשים, אפילו רפואת ילדים, דברים שאנחנו הנשים מתקשות ולפעמים מתביישות, שותקות ולא הולכות לרופא בגלל שהכירורג גבר ולא אישה.

אנחנו בתקופה האחרונה הקמנו שדולה אני הקמתי שדולה למחלות נדירות שזה כמובן רובן מחלות נדירות, אנחנו יזמנו יחד עם הוועדה להקמת הרשם למחלות נדירות, הרשם בעצם הגיע אלינו ממשרד המשפטים אושר והתחלנו לדון עליו בוועדת הבריאות

אני חושב שצריך לחשוב אולי על תוכנית משותפת של משרד הבריאות ומשרד החינוך לראות איך לבנות תוכנית כחינוך בריאות ולהכניס את זה בתוך בתי הספר.

מעבר לחובה של המדינה לפתור את המחסור בפסיכולוגים, מטפלים ויועצים שדוחף בני נוער לפנות לבינה מלאכותית - החברות חייבות לבנות מנגנוני הגנה ולקבוע שבפניות רגשיות הכלים יפנו קודם כול לסיוע מקצועי ולא יהפכו לתחליף לקשר אנושי

النائب وليد طه: آلاف الأطباء العرب يستحقون الفرصة لممارسة مهنتهم وإثبات كفاءتهم في مستشفيات البلاد ومراكزها الطبية، وهذه قضية نضعها في صلب أولوياتنا.

חבר הכנסת וליד טאהא: אלפי הרופאים הערבים ראויים להזדמנות לעסוק במקצועם ולהוכיח את כשירותם בבתי החולים של הארץ ובמרכזיה הרפואיים, וזו סוגיה שאנו מציבים בלב סדרי העדיפויות שלנו.

אנו דורשים ממשרד הבריאות שכמו שהוא פועל למצוא מקומות עבודה לרופאים מחו"ל – אנו מבקשים שכך ימצא גם מקומות עבודה לרופאים שלמדו בחו"ל ונמצאים בארץ.

בהרכב הוועדה להרחבת סל-שירותי-הבריאות לשנת-26 מונה רק נציג אחד מהחברה-הערבית,אף שהחברה הערבית מהווה למעלה מ20% מאזרחי-המדינה וכ-40% מעובדי-מערכת-הבריאות. מצב זה מעורר חשש לאי-יצוג הולם.

לאחר שהביאה לביטול של כ־571 אלף פוליסות ביטוח כפולות והעברת מבוטחים למסלולים חסכוניים יותר, ש"ס תפעל לצמצום נוסף של כפל ביטוחים, להגברת השקיפות בענף ולהפחתת ההוצאה הפרטית על שירותי בריאות.

בהמשך לרפורמת הסדרי הבחירה בבתי החולים, שהרחיבה את אפשרויות הטיפול וצמצמה את פערי הנגישות, נפעל להרחבת חופש הבחירה לתחומים רפואיים נוספים ולהמשך צמצום הפערים בין המרכז לפריפריה.

בתחום הרוקחות בקהילה נפעל להרחבת סמכויות הרוקחים ולחיזוק השירותים הניתנים בסביבה הקהילתית, כדי לקצר תורים, להפחית עומסים ולהנגיש שירות רפואי זמין יותר.

בתחום התפתחות הילד, לאחר שהשקיעה מאות מיליוני שקלים ופעלה להרחבת ההסדרים הישירים, ש"ס תפעל להגדלת היצע המטפלים, לקיצור נוסף של זמני ההמתנה ולהפחתת הנטל הכלכלי על ההורים.

חוק הקאפ שהובלנו הוא בשורה גדולה וצעד חשוב לחיזוק מערכת הבריאות בישראל ולהפחתת העומס בבתי החולים.