القائمة المشتركة

מק"י קוראת לאימוץ מדיניות מס צודקת, להעלאת שכר המינימום לשיעור שלא יפחת מ־60% מן השכר הממוצע, ולקיצור שעות העבודה המשמשות תנאי לקבלת שכר מינימום מלא – מ־182 שעות חודשיות ל־176 שעות.

מק"י נאבקת בשלטון ההון ובאחיזת הטייקונים במושכות השלטון והמשק, ופועלת לכך שהצדק החברתי יהווה אבן יסוד במדיניות הכלכלית – באמצעות הקצאת תקציבים מספקים לפיתוח תשתיות ופתיחת מקומות עבודה, עצירת תהליך ההפרטה של יתר השירותים החברתיים והחיוניים שנותרו, והשבת הבעלות הציבורית על מגזרים רחבים של השירותים הציבוריים שנפלו קורבן להפרטה.

הגנת ענייניהם וזכויותיהם של העובדים

אני רואה את הפרטת הרווחה כבעיה המרכזית. עם כל הכבוד לעמותות שעושות עבודת קודש, זו תוצאה של נסיגה והסרת האחריות של המדינה

עוד מלחמות, עוד כיבוש ועוד כוח צבאי לא יביאו ביטחון. זו המציאות. במשך עשרות שנים נוסתה הדרך הזו, והיא לא הביאה שלום ולא יציבות. הדרך היחידה לביטחון אמיתי היא הסדר מדיני צודק, שיבטיח את זכותם של שני העמים לחיות בשלום ובשוויון

הסדר כזה לא רק יסיים את סכסוך הדמים, אלא גם יפתח באופן מיידי את הדלת להסדרת היחסים עם כלל מדינות ערב והמזרח התיכון, בהתאם ליוזמת השלום הערבית שהוצעה לישראל בשנת 2002. אני מסרב לקבל את הטענה שנגזר עלינו לחיות לנצח על החרב. אנחנו חייבים לבחור בדרך אחרת: סיום הכיבוש, הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, והשתלבותה של ישראל באזור על בסיס של שלום ושוויון וברוח אחוות העמים

אנחנו הכוח הפוליטי היחיד בישראל שמצד אחד מוקיע את פשעי המלחמה, ומצד שני נושא בעקביות את התקווה ומציע לציבור חלופה ברורה: שלום צודק ופתרון של שתי מדינות, מדינה פלסטינית עצמאית בצד מדינת ישראל, שיחיו זו בצד זו בשלום, בביטחון ובשוויון, בגבולות 1967.

כמו כן מחדשת המפלגה את דבקותה בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולהקמת מדינתו העצמאית, הריבונית במלואה, בגבולות ה־4 ביוני 1967, שבירתה ירושלים המזרחית, תוך פינוי ההתנחלויות והבטחת זכות השיבה – בהתאם להחלטות האו״ם.

צו השעה הוא הפסקת שפיכות הדמים וחתירה לתהליך מדיני אמתי המבוסס על קיום החלטות האו"ם ביחס לזכויות העם הפלסטיני, והגעה להסכם שישים קץ לכיבוש וישיג ביטחון ושלום לעמי האזור.

את הכיבוש יש לסיים כדי לפתוח חלון של תקווה לעתיד טוב יותר לכולנו, אשר יתבסס על עקרונות החירות, הצדק והשיוויון לשני העמים שחיים כאן.

מעצר מינהלי הוא כלי דיקטטורי ללא משפט, ללא ראיות, ולא משנה כלפי מי הוא מופנה ימין או שמאל, פלסטיני או מתנחל. זהו כלי פסול מיסודו ויש לבטלו לחלוטין אבל הצ"ח עושה דבר הפוך היא רוצה להמשיך את המעצרים המינהליים רק של פלסטינים, ומשתמשים בשפה מכובסת ש"רק מי שתקף אזרחים" כך שפורעים מתנחבלים התוקפים יופ יום אי אפשר יהיה לעצור. כרגע יש כ-3500 עצורים מנהליים לא כולל את הנוח'בות, וכמה יהודים בודדים שמה שהוצא נגדם הוא בעיקר צו הרחקה.

אני נגד מעצר מינהלי, ליהודים וערבים כאחד. אני חושב שזה כלי דרקוני, לא דמוקרטי. אם יש חומר, מביאים לבית משפט, ובית המשפט יכריע.

كما نؤكد رفضنا القاطع لسياسة الاعتقال الإداري، ونطالب بالإفراج الفوري عن كافة المعتقلين الإداريين، وعلى رأسهم المناضل رجا إغبارية

כמו כן אנו מדגישים את התנגדותנו הנחרצת למדיניות המעצר המנהלי, ודורשים לשחרר מיד את כל העצורים המנהליים, ובראשם הפעיל ראג'א אגבאריה

אני מתנגד לעונש מוות עקרונית, בלי קשר לזהות הנידון או קורבנותיו או המעשים שעשה הנידון. עונש מוות, מעבר להיותו רצח בידי המדינה, משחית את החברה ומשריש בה נורמות של אלימות, קיצוניות ואדישות לערך החיים, שהוא הערך העליון מבחינתי.

כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אקדים ואומר שתמיד הייתי נגד חוק עונש מוות כאן ובכל מקום בעולם. אני – עקרונית, מצפונית, מוסרית – נגד עונש מוות.

إنّ التجمّع الوطني الديمقراطي يُجدّد رفضه القاطع لهذا القانون، ويدعو المجتمع الدولي، والمؤسسات الحقوقية، والهيئات القانونية إلى تحمّل مسؤولياتها الأخلاقية والقانونية، والعمل الفوري للضغط من أجل وقف هذا التشريع ومنع تطبيقه.

התג'מע הלאומי הדמוקרטי מחדש את התנגדותו הנחרצת לחוק הזה, וקורא לקהילה הבינלאומית, לארגוני זכויות האדם ולגופים המשפטיים לשאת באחריותם המוסרית והמשפטית, ולפעול מיד להפעלת לחץ לעצירת החקיקה הזאת ולמניעת יישומה.

כעבור שנה, ביוני 2024, העליתי הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה, שביקשה להטמיע את המלצות מבקר המדינה בעניין מח"ש – בעיקר לחזק את עצמאותה הן לעומת המשטרה והן אל מול הממשלה, להבטיח כי בראשה יעמוד מינוי מקצועי של שופט בדימוס, וליצור שורת סנקציות מינהליות על שוטרים אלימים עוד בשלב הטיפול בתלונות.

יש אלימות משטרתית שיטתית נגד מפגינים אבל כשמדובר על אוכלוסיות שנושאות חן בעיני הממשלה מח"ש מטפלת בכך מהר. בשל הביקורת הזו אני בעד רפורמה במח"ש, אבל מה שעומד לפנינו, מעבר לוונדטה האישית של מציע החוק, סגירת החשבונות וניסיון לפגוע בכל דבר שעלול לרסן ולהגביל את כוחנות הממשלה- במקום לדאוג לשינויים במח" ש שיובילו לצמצום עד כדי מחיקה וצמצום הפוליטיזציה פועלים הפוך- למסד את הפוליטיזציה

(ח) להפרדת הדת מהמדינה, להבטחת חופש המצפון, לביטול כל צורות הכפייה הדתית, להבטחת חופש הפולחן לכל הדתות ללא אפליה, ולהבטחת זכותו של כל אדם לבחור באופן חופשי באורח חיים חילוני או דתי.

تدين الحركة العربية للتغيير بأشد العبارات تمرير مشروع قانون منع الأذان بالقراءة التمهيدية، بمبادرة من إيتمار بن غفير، وتعتبره تصعيدًا خطيرًا في نهج العنصرية والإسلاموفوبيا واستهدافًا مباشرًا لحرية العبادة وللمقدسات الإسلامية.

התנועה הערבית לשינוי מגנה בחריפות את העברת הצעת החוק לאיסור האזאן בקריאה טרומית, ביוזמת איתמר בן גביר, ורואה בה הסלמה מסוכנת בדרך הגזענות והאסלאמופוביה ופגיעה ישירה בחופש הפולחן ובמקומות הקדושים לאסלאם.

إقرار القانون الذي يقيّد رفع الأذان بالقراءة التمهيدية ، بدعم من حزبي شاس ويسرائيل بيتينو، ليس حدثًا معزولًا، بل هو حلقة جديدة في سلسلة القوانين والسياسات التي تنطلق من تعريف الدولة لنفسها كدولة يهودية

אישור החוק המגביל את השמעת קריאת המואזין (האד'אן) בקריאה טרומית, בתמיכת מפלגות ש"ס וישראל ביתנו, אינו אירוע מבודד, אלא חוליה נוספת בשרשרת החוקים והמדיניות היוצאים מהגדרת המדינה את עצמה כמדינה יהודית

ישנה סתירה במטרת החוק, בעצם אמירתה שהיא באה בכדי לאפשר זכות לעם היהודי למלא את חובתו. או שזו רשלנות ניסוחית, או שיש כאן מידה של הטעיה. אם מטרת החוק לאפשר את זכותם של אנשים לפעול לפי תפיסתם ואמונתם היהודית-אורתודוקסית, אז זו זכות, צריך להוריד את המילה חובה. כי חובה, היא כזו שבאה על פני זכות קולקטיבית לחופש דת ומדת, חירות פרט. כאן מדובר מלכתחילה על חובה של קולקטיב, זה לא יכול לבוא ביחד. נוסף על כך, החובה המתוארת נמצאת בוויכוח. במגילת העצמאות למשל, כתוב צור ישראל ולא אלוהים. הביטוי הזה נועד למנוע את הוויכוח על הקיום של אלוהים, ומתוכו הגיעה הפשרה. כאן זה בדיוק הפוך. כל הנחות היסוד של החוק הזה שנויות במחלוקת, ולפיכך מונעות את היכולת לחלוק. אח"כ יגידו שאין פה כפייה

אני בעד חופש דת בדיוק כפי שאני בעד חופש מדת. מה שקורה עם החוק הזה זה לא חופש הדת. החוק הזה לא בא להגן על זכויות לומדי התורה.

צריך להעלות את מספר הרופאים הלומדים רפואה בארץ. זה פשוט בלתי סביר שאין תקציב מספיק כדי להקים בית ספר כמעט בכל אוניברסיטה אקדמית מוכרת, שיהיה בית ספר לרפואה מוכר עם שיוך של בית חולים קליני לידו. צריך להכיר ביותר בתי חולים ובתי ספר לרפואה בחוץ לארץ, כי הדרישה גדולה גם ללימודי רפואה בחוץ לארץ.

מדובר בהצעת חוק זכויות החולה (תיקון – טיפול בזמן סביר). הצעת החוק נותנת מענה למצוקה של אזרחים רבים אשר נאלצים, עקב זמן ההמתנה הארוך והבלתי-סביר עד לקבלת פטור לטיפול רפואי ברפואה המקצועית הציבורית – הזמן הוא בלתי-סביר, כאמור;

אני פונה מכאן למשרד הבריאות, ואני יוזם גם דיון על העניין הזה, שיפתחו תקנים והתמחויות לרופאים בפריפריה, ובמיוחד בנגב.

העומס הגובר בבתי החולים מתבטא בתורי המתנה ממושכים, בתפוסת יתר ובשחיקת הצוותים הרפואיים, בין היתר כתוצאה מהיעדר תקנים מספקים ביחס לגידול באוכלוסייה ובצרכים הרפואיים. מצב זה פוגע באיכות הטיפול, בבטיחות המטופלים ובשוויון הנגישות לשירותי הבריאות הציבוריים. אלפי רופאים ערבים סיימו את ההתמחות ולא התקבלו כתקן, או שמועסקים ללא תקן, או שסיימו לימודים ולא מתקבלים להתמחות. על משרד הבריאות לבחון פתרונות להגדלת מספר הרופאים והתקנים בבתי החולים הציבוריים וקופות החולים, ולהבטיח טיפול רפואי הולם ונגיש לכלל האזרחים. כיום פועלים 11 אלף רופאים ערבים, ויותר מ-3,500 ממתינים להתמחות

قانون يعطي الصيدليات الخاصة ايضا حق صرف الروشيتات بسعر مخفض اسوةً بصيدليات صناديق المرضى

חוק שנותן גם לבתי המרקחת הפרטיים את הזכות לנפק מרשמים במחיר מוזל, בדומה לבתי המרקחת של קופות החולים

אנו פועלים לצמצום הפערים המעמדיים ולחיזוק שירותי הרווחה, החינוך והבריאות למען כלל האזרחים.

זה לא חייב להיות ככה, חינוך חינם איכותי לגיל הרך – עולה כמו שבועיים של מלחמות הימין, תוסיפו שבועיים נוספים ויש לכם גם חינוך חינם איכותי באוניברסיטה.

אני אתן דוגמה לכישלון של מערכת החינוך בהתמודדות עם תופעת האלימות – כל מה שקשור לצוות החינוכי, ייעוץ חינוכי פסיכולוגי בתוך בתי הספר. עד היום בבתי הספר היסודיים במדינת ישראל אין תקינה בתוך משרד החינוך ליועץ או יועצת חינוכית בתוך בתי הספר. הגיע הזמן לטפל גם בתופעה זו. תודה.

לכן, הצעתי יותר מפעם אחת, כאחד הצעדים, אחד הצעדים, לקרוא לקלוט מורים או מורות ערבים בבתי ספר יהודיים – כי יש כאלה עכשיו, והם סיפור הצלחה.

מדינה שמבקשת מהעולם להכיר בה כמדינה דמוקרטית חייבת להבטיח שוויון לכלל האזרחים – לא כדיבור ומס שפתיים, אלא כתשתית חוקתית מחייבת. היעדר חוק-יסוד שוויון מאפשר אפליה במערכות ציבוריות, יוצר מציאות של פערים בין קבוצות שונות בחברה ומחליש את אמון הציבור בכך שהמדינה רואה כל אזרח ואזרחית כבעל ערך שווה.

אם גדי איזנקוט או מועמד אחר לראשות הממשלה יגיד שהוא חושב שהכיבוש צריך להסתיים, או שצריך לחוקק 'חוק יסוד: שוויון' - אני מוכן לפתוח איתו במשא ומתן

שוויון זכויות האישה בכל התחומים

מק"י נאבקת בכל צורות האפליה בחברה, ובכלל זה האפליה נגד נשים במרחב הציבורי ובחברה, ופועלת להבטחת נוכחותן הטבעית בכל הגופים, המוסדות והמסגרות העממיות.

لا يمكن تحقيق حرية سياسية شاملة دون أجندة نسوية تربط بين النضال من أجل الحرية وانهاء الاحتلال ومناهضة التمييز السياسي العنصري والحروب العدوانية، وبين النضال ضد البنى الذكورية ومن أجل المساواة الجندرية والعدالة الاجتماعية

אי אפשר להשיג חירות פוליטית כוללת בלי אג'נדה פמיניסטית שמחברת בין המאבק לחירות, לסיום הכיבוש ונגד האפליה הפוליטית הגזענית ומלחמות התוקפנות, לבין המאבק נגד המבנים הפטריארכליים ולמען שוויון מגדרי וצדק חברתי

בדוח נאמר במפורש, שיש שנים בהן האכיפה הייתה נמוכה יותר, ובהן לא הייתה ירידה אלא עליה, וזה לא בגלל החוק אלא בגלל האכיפה. הצ"ח הרבה פעמים הן אמירות ערכיות עוד לפני שמדברים על תוצאות. יש אמירה ערכית של הפיכת החוק לקבע עבור הקורבנות העוסקות בזנות, ולחברה כולה, ונגד ניצול. עוד עולה מהדוח שהאוכלוסיות שמתדרדרות לזנות הן מוחלשות ביותר, כך שיש בו אמירה נגד ניצול האוכלוסיות החלשות ביותר. החוק מבקש ליצור מצב בו התנאים בהן נשים תבחרנה יאפשרו להן להיות חופשיות. זה לא מספיק, נדרש מכלול שלם של תמיכה. מטרת החוק היא צמצום תופעת הזנות דרך צמצום הצריכה ומטרת ביניים היא צמצום האלימות כלפי העוסקות בזנות. נאמר בדוח שיש עליה בתחושת הביטחון של נשים שנמצאות בזנות. זה לא מספיק חשוב?

הכנסת צריכה לחוקק חוק וגם לצאת בקריאה ברורה, על דעת כל סיעותיה, שהיא מוציאה את התועבה הזאת, את הכהניזם, לא רק אל מחוץ לחוק, אלא אל מחוץ לקונסנזוס הלאומי.

איך אפשר לא לפקח, גם אם מדובר בגן פרטי? זה משהו שמתאים לעולם שלישי ולא ל-2026. אני משתתף בצער המשפחות.

צעירים, ובמיוחד גברים צעירים, צריכים מסלולים שיחזקו את מעמדם הכלכלי והחברתי, ויחברו אותם לזירה הפוליטית – לא ממקום של ייאוש, אלא ממקום של שותפות

– להבטחת שוויון מלא לאזרחים הערבים בכל תחומי החיים ובחלוקת המשאבים הכספיים והציבוריים.

وعرض وفد القائمة المشتركة أمام السفراء أبرز القضايا التي تواجه الجماهير العربية، وفي مقدمتها تفشي العنف والجريمة المنظمة، وأزمة السكن والأرض، وهدم البيوت العربية وعدم الاعتراف بالقرى مسلوبة الاعتراف في النقب، وكذلك حرمان البلدات العربية من الميزانيات المستحقة في مجالات التطوير والتعليم والصناعة والخدمات الاجتماعية.

משלחת הרשימה המשותפת הציגה בפני השגרירים את הסוגיות הבולטות העומדות בפני ההמונים הערביים, ובראשן התפשטות האלימות והפשיעה המאורגנת, משבר הדיור והקרקע, הריסת הבתים הערביים ואי-ההכרה בכפרים שנשללה מהם ההכרה בנגב, וכן שלילת התקציבים המגיעים ליישובים הערביים בתחומי הפיתוח, החינוך, התעשייה והשירותים החברתיים.

– מק"י מזהירה מפני המשך יישומן של תוכניות עקירה כלפי היישובים הערביים הבלתי מוכרים בנגב; עשרות מן הכפרים הללו קיימים על אדמות בעליהם מזה עשרות ומאות שנים – קרי, עוד לפני שנת 1948 – וזכותם היסודית של תושביהם היא להוסיף ולהתקיים בכפריהם ולפתחם באמצעות הקצאת תקציבים הוגנת.

צריך חקירות רציניות ואיסוף נשק, אבל גם חבילה כלכלית-חברתית לטיפול בעשרות אלפי צעירים שנמצאים ללא שום מסגרת

כדי להתחיל בתיקון צריך קודם כול לסלק את בן גביר מהמשרד לביטחון לאומי

הגיע הזמן שהממשלה הזו, במקום לדבר עם האנשים, עם הערבים הבדואים בנגב, בשפה של בולדוזרים והריסות, גירוש וגזענות, תכיר בכפרים הלא-מוכרים על בסיס שוויוני. לאוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב מגיעה כל הזכות.

אני רוצה לפנות אליך, ראש הממשלה, ולדרוש ועדת חקירה ממלכתית אחרת – בנושא הפשיעה בחברה הערבית. 223 נרצחים בשנה הזאת יותר מאשר בשנה הקודמת.

הסטת התקציבים החברתיים והאזרחיים למטרת אכיפה במשרד לביטחון לאומי, היא השקפת-עולם נחשלת ושלילית. יש להשקיע באופן חיובי ולא באכיפה פוטנציאלית, שבמשרד הזה הוכחה ככישלון מוחלט

كما ندعو إلى إعادة تفعيل الحراك الشبابي، واللجان المحليّة، والفعاليات الشعبيّة الرافضة للجريمة، واستئناف البرنامج النضالي التصاعدي الذي أقرّته لجنة المتابعة في شباط الأخير

כמו כן אנו קוראים להפעיל מחדש את תנועת הצעירים, את הוועדות המקומיות ואת הפעילויות העממיות נגד הפשיעה, ולחדש את תוכנית המאבק המסלימה שאישרה ועדת המעקב בפברואר האחרון

سنواصل الوقوف إلى جانب أهلنا، وتصعيد النضال الشعبي والبرلماني حتى وقف أوامر الهدم وانتزاع حق بلداتنا العربية في التخطيط العادل والتطوير.

נמשיך לעמוד לצד בני עמנו, ולהסלים את המאבק העממי והפרלמנטרי עד לעצירת צווי ההריסה ולהשגת זכותם של יישובינו הערביים לתכנון ולפיתוח הוגנים.

حان الوقت لتنظيم الأطباء والطواقم الطبية العربية في إطار مهني قوي، يدافع عنهم، يواجه التحريض والتمييز، ويحوّل حضورهم الكبير في الجهاز الصحي من قوة عددية ومهنية إلى قوة جماعية مؤثرة.

הגיע הזמן לארגן את הרופאים והצוותים הרפואיים הערבים במסגרת מקצועית חזקה, שתגן עליהם, תתמודד עם ההסתה והאפליה, ותהפוך את נוכחותם הגדולה במערכת הבריאות מכוח מספרי ומקצועי לכוח קולקטיבי משפיע.

אנחנו תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, תמכנו מזמן. ההתחמקות מוועדת חקירה ממלכתית היא התחמקות מאחריות והיא אמירת בוז לכל אזרחי מדינת ישראל. יש לנו בקשה להרחיב אחורה את המנדט של ועדת החקירה לאחריות שלך, ראש הממשלה, ושל ממשלתך, לכל מה שהתרחש בגדה המערבית וברצועת עזה על ידי הממשלה שלך: סגר, כיבוש וכדומה.

אני זוכר שהאנשים האלה פעלו לוועדת חקירה ממלכתית על רוגלות. אבל פה הקואליציה והממשלה סיכלו, הפילו את ההצעה הזאת, למרות דרישת המשפחות, משפחות החטופים, זה יותר משנה. זו החלטה מביכה ומבישה כאחד.

אין להטיל סנקציות על אדם שבוחר שלא להתגייס. במקום להעניש אזרחים, צריך לפעול לסיום הכיבוש והמלחמות ולבניית מציאות שבה אין צורך לגייס עוד ועוד אנשים לצבא

وأكدت الجبهة والتجمّع رفضهما القاطع لجميع مشاريع تجنيد أبناء مجتمعنا العربي، بمختلف مسمياتها وصيغها، بما في ذلك المبادرات التي تُطرح تحت عناوين مدنية أو أمنية، أو في إطار برامج ما يسمى بـ”المعسكر المناهض لنتنياهو”.

הג'בהה והתג'מע הדגישו את התנגדותן הנחרצת לכל תוכניות הגיוס של בני החברה הערבית שלנו, על כל שמותיהן וצורותיהן, לרבות היוזמות המוצגות תחת כותרות אזרחיות או ביטחוניות, או במסגרת התוכניות של מה שמכונה "המחנה המתנגד לנתניהו".

دعا التجمّع الوطني الديمقراطي مجتمعنا الفلسطيني في الداخل، وأحزابه ومؤسساته الوطنية والأهلية، إلى التصدّي لمحاولات إعادة طرح وفرض مشروع الخدمة المدنية، والتمسّك بالموقف الوطني الجامع الذي أقرّته هيئات لجنة المتابعة العليا، وترسّخ من خلال "لجنة مناهضة الخدمة المدنية وكافة أشكال التجنيد".

התג'מע הלאומי הדמוקרטי קרא לחברה הפלסטינית שלנו בפנים, ולמפלגותיה ולמוסדותיה הלאומיים והאזרחיים, להתייצב נגד הניסיונות להעלות מחדש ולכפות את תוכנית השירות האזרחי, ולדבוק בעמדה הלאומית המאחדת שאישרו מוסדות ועדת המעקב העליונה, ושהתבססה באמצעות "הוועדה נגד השירות האזרחי וכל צורות הגיוס".

وأكد التجمّع أن حقوق جماهيرنا الفلسطينية، الفردية والجماعية، ليست منّة من أحد، ولا يجوز ربطها بالخدمة أو إعلان الولاء السياسيّ؛ فهي تنبع من كوننا السكان الأصليين ومواطنين أصحاب حقوق كاملة.

התג'מע הדגיש כי זכויות ההמונים הפלסטיניים שלנו, האישיות והקיבוציות, אינן חסד מאיש, ואסור לקשור אותן לשירות או להצהרת נאמנות פוליטית; הן נובעות מהיותנו התושבים הילידים ואזרחים בעלי זכויות מלאות.

الخدمة المدنية ليست مشروعًا اجتماعيًا بريئًا، بل مشروعًا سياسيًا لإعادة تعريف علاقتنا بالدولة

השירות האזרחי אינו מיזם חברתי תמים, אלא מיזם פוליטי שנועד להגדיר מחדש את היחסים שלנו עם המדינה

(ז) נגד המיליטריזם ולהכרה בזכות הסירוב מטעמי מצפון;

אנו בעד כל צעד שיחזק את המרחב הדמוקרטי ויגן על זכויותיהם של כל האזרחים. צריך איזון בין הרשויות, ולא ממשלה שיכולה לעשות מה שבא לה בלי איזונים ובלמים. במיוחד במדינה שבה זכויות המיעוט הלאומי נפגעות שוב ושוב - האיזונים האלה חיוניים. בנוגע להרכב הוועדה לבחירת שופטים, צריך מנגנון מאוזן שישמור על עצמאות מערכת המשפט, ומערכת המשפט חייבת להגן על זכויותיהם של כל האזרחים, ללא יוצא מן הכלל

אנחנו מנסים לשכנע בדרכים חוקיות שאנחנו חושבים שב'יהודית ודמוקרטית' יש אוקסימורון, ניגוד, משהו לא תקין, לא עובד. אנחנו מאמינים שישראל צריכה להיות מדינת כל אזרחיה

אבל גם כמיעוט אנחנו רוצים מערכת משפט עצמאית, מערכת משפט חזקה, שיכולה לעשות צדק. אנחנו נגד הניסיון להפוך את מערכת המשפט למערכת פוליטית, כי הפוליטיקה הקיימת היום והקואליציה שקיימת היום, שבמרכזה קיים הכהניזם, היא קואליציה רעה, שצריכה מערכת משפט חזקה ועצמאית.

كما وقطعت حكومة نتنياهو-بن غفير-سموتريتش أيضًا شوطًا كبيرًا في إنقلابها القضائيّ والسياسيّ في نظام الحكم في الدولة، وتمثّل هذا بتشريعات استبداديّة في البرلمان، باستبدال شخصيات في مناصب مركزيّة في المؤسسات المختلفة بشخصيات أخرى مسيانيّة، ترعرعت على كراهيّة العرب وعلى الأفكار الكهانيّة.

כמו כן, ממשלת נתניהו-בן גביר-סמוטריץ׳ עשתה כברת דרך גדולה בהפיכה המשפטית והפוליטית שלה במשטר המדינה, וזו התבטאה בחקיקה רודנית בפרלמנט ובהחלפת אישים בתפקידי מפתח במוסדות השונים באישים משיחיים אחרים, שגדלו על שנאת ערבים ועל הרעיונות הכהניסטיים.

פיטורי היועמ"שית המתוכננים הם עוד נדבך בהפיכה הפשיסטית האלימה של כנופיית הביבים, הפיכה שלא היתה יכולה להתרחש אם היתה אופוזיציה בכנסת.

الجريمة المنظمة ليست ظاهرة طارئة أو حالة عابرة يمر بها المجتمع الفلسطيني، والتي يمكن تفكيكها من خلال تفعيل مكثف لأجهزة الامن والسيطرة على انتشار الأسلحة الغير مرخصة، بل من خلال المطالبة بتفكيك الآليات البنيوية لمنظومة الاستعمار الاستيطاني ذاتها

הפשיעה המאורגנת אינה תופעה פתאומית או מצב חולף שהחברה הפלסטינית עוברת, שאפשר לפרק אותה באמצעות הפעלה מוגברת של מנגנוני הביטחון והשליטה בהתפשטות הנשק הבלתי מורשה, אלא באמצעות הדרישה לפרק את המנגנונים המבניים של שיטת הקולוניאליזם ההתיישבותי עצמה

הכיבוש הוא אם כל חטאת. נבקש לתקן את המינוח בשאלות ל'הגדה המערבית הכבושה' ולא כפי שציינתם בהטייה פוליטית ברורה. את כלל ההתנחלויות (ולא 'היישובים', כפי שטעיתם לכתוב), אשר מהוות הפרה של החוק הבין לאומי ואף מוגדרות כפשע מלחמה - יש לפנות לאלתר וללא כל דיחוי

דין 'מגרון' כדין 'עופרה'. אנו קוראים להפסקת הכיבוש ופינוי ההתנחלויות (כולל ירושלים המזרחית, מעלה אדומים, אריאל וכדומה)

לפנות, לפנות ולפנות. נוסף על כך, להעמיד לדין את מי שהקים, הפעיל ומימן את קיני הטרור הללו

ويرى التجمّع أنّ هذا الاتفاق يجب أن يُشكّل بدايةً لأفقٍ سياسيّ حقيقيّ، يضع حدًّا للحرب المستمرّة منذ عامين، ويؤسّس لمسارٍ وطنيّ جديد يعيد إعمار غزّة واستعادة الحياة الكريمة فيها، وصولًا إلى تحقيق الحقوق الوطنيّة الكاملة للشعب الفلسطينيّ، وفي مقدّمتها حق تقرير المصير وإنهاء الاحتلال والاستيطان وإقامة الدولة المستقلّة وعاصمتها القدس الشرقيّة.

התג'מע סבור שההסכם הזה צריך להוות התחלה של אופק מדיני אמיתי, שישים קץ למלחמה הנמשכת זה שנתיים, ויניח את היסוד לדרך לאומית חדשה שתשקם את עזה ותחזיר אליה חיים בכבוד, עד להשגת הזכויות הלאומיות המלאות של העם הפלסטיני, ובראשן הזכות להגדרה עצמית, סיום הכיבוש וההתנחלות והקמת המדינה העצמאית שבירתה ירושלים המזרחית.

حق العودة لا يسقط بالتقادم، وهو حق فردي وجماعي مقدس، وسيظل حجر الأساس في نضالنا الوطني حتى تحقيقه الكامل

זכות השיבה אינה מתיישנת; היא זכות אישית וקולקטיבית מקודשת, ותישאר אבן היסוד של מאבקנו הלאומי עד למימושה המלא