البيئة والمناخ: مواقف الأحزاب في انتخابات 2026

משבר האקלים הוא איום על הקיום המשותף שלנו. והוא כבר כאן.

שמירת איכות הסביבה

מק"י נאבקת למען שימור האקלים של כדור הארץ, לאור המשבר הסביבתי העולמי העמוק, המתבטא בין השאר בהאצה מסוכנת של צורות שונות של שינויי האקלים.

ההתנגדות שלנו להרחבת אתר הפסולת היא מאבק צודק למען התושבים, בריאותם ואיכות חייהם. מדובר בפגיעה סביבתית ותברואתית, בעומס נוסף על התשתיות ובנזק לקרקעות החקלאיות ולמקורות הפרנסה של תושבי טמרה, אעבלין ושפרעם.

בעוד שנופי הארץ עולים בלהבות, מתגלה שרשרת של מחדלים בהיערכות המדינה בכללותה ומשרד הבט״ל בפרט לטיפול בשריפות רחבות היקף. אסון הטבע האיום משני לאסון האנושי של התעלמות ממשבר האקלים ושל היערכות רשלנית מצד המדינה

הצעת החוק שהגשתי ביחד עם ידידי חבר הכנסת ברוכי אומרת בקצרה כי יינתן שיקול דעת לרשויות מקומיות שמעוניינות לקדם בתחומן מתקני אגירת אנרגיה אם לתת להם פטור מלא או חלקי מהיטלי השבחה.

אנחנו יודעים שאחד מכל שבעה אנשים – המחקר מביא את זה במפורש, מומחים הגישו את זה למשרד הבריאות – אחד מכל שבעה אנשים עלול להיות מסורטן מהנושא הזה של כריית פוספטים בשדה בריר.

טיפול בפסולת - שוק כלכלי אדיר מוזנח. יצא מכרז סופסוף אבל זה מעט מדי. נקווה להקמת רשות פסולת סופסוף .

אני זוכר שכאשר נכנסתי לכנסת בשנת 2009 קיימנו דיונים על חשמל, על עידוד הפקת חשמל מהשמש ורצינו להגיע לאיזושהי תוצאה של 20 אחוזים במדינת ישראל שמסתמכים על חשמל חלופי והנה מגיע דבר כזה, יש מלחמה, ורשות החשמל מתנהגת כאילו לא קרה כלום ולא מאריכה.

אני מציע שכמו שעשינו במקומות אחרים, נעשה את זה גם בצפון ונאריך בשבעה חודשים.

קיימתי סיור במפעל נשר, כחלק מהמשך העיסוק שלי במשק הפסולת, באיכות הסביבה ובחיזוק משק האנרגיה. במהלך הסיור נחשפתי מקרוב לתהליכי הייצור, לטכנולוגיות שבהן נעשה שימוש ולפעילות הענפה שמתקיימת במפעל. התרשמתי מאוד מהרמה המקצועית ומהעבודה שנעשית במקום, ובעיקר מהחשיבות של תעשייה ישראלית שמייצרת כאן, בישראל, ומספקת מקומות עבודה ותשתית חיונית למשק. אחד הנושאים המרכזיים שבהם עסקתי כיו״ר ועדת הפנים והגנת הסביבה הוא הצורך לשנות את האופן שבו אנחנו מתייחסים לפסולת לא רק כבעיה שצריך להטמין, אלא גם כמשאב שאפשר לנצל. השימוש ב RDF, דלק המופק מפסולת ומשמש בתהליך ייצור המלט, הוא דוגמה לחיבור בין שני היעדים האלה: צמצום ההטמנה מצד אחד, וחיזוק משק האנרגיה והפחתת השימוש בדלקים פוסיליים מצד שני. זה הכיוון שצריך להמשיך לקדם תעשייה ישראלית חזקה, טיפול נכון בפסולת ושימוש יעיל יותר במשאבים ובאנרגיה לא אחד על חשבון השני, אלא ביחד. הסיור בנשר היה הזדמנות לראות מקרוב איך המדיניות והדיונים בכנסת פוגשים את המציאות בשטח, וגם לשמוע מה עוד ניתן לעשות כדי להמשיך לשפר את התחום.

🔹 החוק לפטור מהיטלי השבחה על מתקנים סולאריים אושר בקריאה שנייה ושלישית וייכנס לספר החוקים! לאחר עבודה מאומצת בהובלתי כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, עברה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק שתעניק פטור מקיף מהיטלי תיעול, סלילה והשבחה על קירוי סולארי ומתקנים אגרו-וולטאיים. החוק החדש מסיר חסמים בירוקרטיים וכספיים משמעותיים העומדים בפני אזרחים, יזמים וחקלאים המבקשים להתקין מערכות לייצור חשמל סולארי. עד כה, פטור מהיטלי תיעול וסלילה ניתן רק עבור קירוי סולארי מעל חניונים פתוחים. במסגרת התיקון פורץ הדרך, יורחב הפטור לכל סוג של קירוי סולארי בכל שטח שהוא (מגרשי ספורט, מבני תעשייה, חצרות ועוד), ובלבד ששולמו ההיטלים הבסיסיים על השטח. מדובר בבשורה ענקית למשק האנרגיה, לציבור הרחב ולמגזר החקלאי בישראל. במהלך הדיונים המרתוניים בוועדה עמדנו על כך שנסיר כל מקל שנתקע בגלגלי האנרגיה הירוקה. הורדת המיסים וההיטלים העירוניים המיותרים תתמרץ באופן ישיר הקמת המתקנים הסולאריים בכל רחבי הארץ, תוך שמירה על הקופה הציבורית והורדת יוקר המחיה. החוק החדש יחול על כל קירוי פוטו-וולטאי (סולארי) ללא תלות בסוג השטח (עבור מתקנים שבנייתם תחל מיוני 2026 עד סוף 2030). ביוזמתי, ובהסכמה רחבה בוועדה, נוסף תיקון עקיף לחוק התכנון והבנייה המעניק פטור מהיטל השבחה להקמת מתקנים אגרו-וולטאיים (שילוב חקלאות ומתקנין סולארים) כהוראת שעה לשנה.

הטרור הסביבתי ביהודה ושומרון הוא נזק אסטרטגי לאומי, לא פחות. חייבים להלחם בזה כמו במחבל שיוצא לעשות פיגוע. איכות הסביבה זה לא "מותרות"...

אין יצוג מתאים בוועדות המומחים לאזרחים הערבים שהם 20% מאזרחי המדינה וגם לחרדים. אני לא יכול להתגאות שעבר חוק אקלים במדינת ישראל, ועל כן הצבעתי נגדו

למרות ההתחייבויות לתחבורה חשמלית ואנרגיה מתחדשת, מדיניות הממשלה נותרה מאחור. רק 14% מהחשמל בישראל יוצר ב-2023 מאנרגיות מתחדשות, לעומת כ-48% באירופה, וגם המעבר מפחם לגז מתעכב. בנוסף, שינויים שבוצעו בשנה שעברה בחוק אוויר נקי מעניקים הקלות למפעלים מזהמים ומאפשרים התערבות פוליטית בהחלטות מקצועיות למניעת זיהום.

האם משרדך מתכוון לשנות את ההקלות שניתנו למפעלים מזהמים במסגרת השינויים בחוק אוויר נקי, ולהגביר את הפיקוח על פליטות מזהמים?

האם המשרד מתכוון לחייב את משרד הביטחון בפרסום שקוף של תוצאות בדיקות הזיהום לציבור?