الحكم وسيادة القانون: مواقف الأحزاب في انتخابات 2026

ביחד נתקן את הממשל בישראל- הממשלה תיקח אחריות ותכונן חוקה על בסיס עקרונות מגילת העצמאות, כחלק מעיגון ערכי היסוד של מדינת ישראל. תוקם ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר והתנהלות המדינה לאחריהם. כהונת ראש הממשלה תוגבל ל-8 שנים. יוסדרו הביקורת השיפוטית וחוקי היסוד תוך חתירה להסכמות רחבות.

ביחד נתקן את השירות הישראלי- הממשלה תנוהל בסטנדרטים של הייטק עם יעדים מדידים (KPIs), שקיפות ואחריות אישית. אזרחי ישראל יקבלו תמורה ראויה למיסים שהם משלמים. כדי להבטיח שירות מעולה, נסגור שבעה משרדים, נבזר סמכויות לרשויות המקומיות ונעבור ממינויים פוליטיים של ג'ובים וקומבינות למינויים מקצועיים.

אחרי מלחמות בין הרשויות ושנת 2023 של מלחמת אחים שהחלישה את ישראל עד שאויבנו תקפו אותנו, זה הזמן לסדר את ישראל. נסדיר את מערכת היחסים בין הכנסת, הממשלה ובית המשפט וכן נחוקק את חוק יסוד: החקיקה שיקבע איך מכוננים חוק יסוד ובאיזה רוב, איך ומתי בית המשפט יכול וצריך להתערב. אנחנו נבצר את מעמדה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית על ידי חקיקת מגילת העצמאות כחוק יסוד שיהיה הפרק הראשון בחוקה. נבטל את החוק לבחירת שופטים החדש שיחריב את המערכת ונמנע פוליטיזציה של מערכת המשפט

ביומה הראשון של הממשלה שלנו נבטל את כל המינויים הלא ראויים, ונחליף אותם באנשי מקצוע שבאים לעבוד בשביל כל אזרחי המדינה.

נחוקק חוקי הגבלת כהונה: נגביל את כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים, נקבע מנגנונים ברורים לנבצרות, ונעגן בחוק איסור כהונה תחת כתב אישום לשרים ולראש הממשלה.

נתקן את פקודת המשטרה ונוציא את הפוליטיקה ממשטרת ישראל. במדינת חוק, שוטרים הם משרתי ציבור, לא משרתי הדרג הפוליטי.

נבטל את חוקי ההפיכה המשטרית, נעביר את חוק 'אפס נאשמים בממשלה', ונבטיח שאף ממשלה לא תוכל שוב לפרק את הדמוקרטיה מבפנים

נעגן את זכויות היסוד: שוויון, חופש ביטוי וחופש דת, ונחוקק את חוק יסוד: החקיקה שיסדיר את היחסים בין הרשויות, יגן על עצמאות מערכת המשפט ושומרי הסף ויקבע ששינוי כללי המשחק הדמוקרטיים דורש רוב מיוחד

בכהונת הממשלה הבאה נמנה בעזרת השם יועמ״ש לממשלה, פרקליט מדינה, ו-2/3 משופטי בג״צ (10 לא 7 כמו החשבון של בג״צ). את כל ה״הלכות״ ההזויות שלפיהן דבר יצחק עמית הוא החוק נבטל במשיכת קולמוס.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק היועץ המשפטי לממשלה, המסדיר לראשונה את גבולות סמכויותיו. חוק זה מהווה את המרכיב השלישי שאושר מתוך ארבעת הרכיבים המקוריים של הרפורמה המשפטית.

הממשלה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – כפיפות הפרקליט הצבאי הראשי), של חבר הכנסת אושר שקלים בכפוף לקביעה כי בהיבט הפיקודי הפרקליט הצבאי הראשי יהיה כפוף לרמטכ"ל, אך בהיבט המקצועי יהיה עצמאי ולא כפוף לרמטכ"ל. כמו כן, הפצ"ר לא יהיה כפוף לייעוץ המשפטי לממשלה, ושיקול דעתו המקצועי יהיה עצמאי לחלוטין.

הגשתי הצעת חוק כזו בזמנו להקמת ערכאה שיפוטית חדשה שתחליף את בג"ץ, יש שיקראו לה בית משפט לחוקה, שתתנהל כמו שמתנהלים במדינות דמוקרטיות אחרות טובות לא פחות – צרפת, גרמניה ועוד מקומות – שבית המשפט החוקתי הזה נבחר על ידי הכנסת, שופטיו מייצגים את מגוון הדעות שיש בציבור באמצעות מפתח מסוים לכל מפלגה.

מאחר ובג"ץ קבע כי הממשלה הייתה מוסמכת לקבל את ההחלטה ודחה את הטענה שסגירת גל"צ הצריכה חקיקה ראשית - כאשר נזכה בבחירות בע"ה ונקבל את אמון הציבור מחדש - נשלים את הטיפול בנושא.

חוק יסוד החקיקה – הסדרה מחדש בחקיקה של היחסים בין הרשויות המבצעת, המחוקקת והמשפטית.

נפעל לקדם תיקונים במערכת המשפט תחת הסכמות רחבות ובתהליך ציבורי משותף. נפעל לחידוש האמון ברשויות השלטון ונעגן בחקיקה את המעמד והאחריות של כל אחת מהרשויות.

ביטול מיידי של משרדי ממשלה המיותרים, שנפתחו מסיבות פוליטיות ולא ענייניות.

צמצום משרדי הממשלה מ-31 ל-11 יביא ליעילות, למשילות ולחירות - וישאיר יותר כסף בכיס של האזרח.

בכוונתנו לעגן את חלוקת המשרדים ואת סמכויותיהם בחוק יסוד הממשלה, ובכך לשים סוף למדיניות של קביעת מבנה הממשלה בהתאם לשיקולים קואליציוניים בלתי ענייניים.

את רוב תפקידיו הייצוגיים של הנשיא אפשר להעביר ליו"ר הכנסת, ואילו את סמכות החנינה אפשר להעביר לוועדה שתתכנס בערב יום העצמאות ותכלול את הרב הראשי, את נשיא בית המשפט העליון, ואת יו"ר הכנסת. כך נבטל כליל את מוסד הנשיאות המיותר והיקר.

בקדנציה הבאה נדרוש קבלת אחריות על רמ"י ומנהל התכנון. נבער את השחיתות של העסקנים למיניהם ונוביל בע"ה את העשייה הציונית של הגופים הקריטיים האלה למען מדינת ישראל.

נקים אזורי תעשייה ותעסוקה, ובממשלה הבאה נדרוש את מינהל התכנון ואת רמ״י, נסיר חסמים ונציב אנשי מקצוע ציוניים בעמדות המפתח.

מעצר מינהלי הוא כלי דיקטטורי ללא משפט, ללא ראיות, ולא משנה כלפי מי הוא מופנה ימין או שמאל, פלסטיני או מתנחל. זהו כלי פסול מיסודו ויש לבטלו לחלוטין אבל הצ"ח עושה דבר הפוך היא רוצה להמשיך את המעצרים המינהליים רק של פלסטינים, ומשתמשים בשפה מכובסת ש"רק מי שתקף אזרחים" כך שפורעים מתנחבלים התוקפים יופ יום אי אפשר יהיה לעצור. כרגע יש כ-3500 עצורים מנהליים לא כולל את הנוח'בות, וכמה יהודים בודדים שמה שהוצא נגדם הוא בעיקר צו הרחקה.

אני נגד מעצר מינהלי, ליהודים וערבים כאחד. אני חושב שזה כלי דרקוני, לא דמוקרטי. אם יש חומר, מביאים לבית משפט, ובית המשפט יכריע.

كما نؤكد رفضنا القاطع لسياسة الاعتقال الإداري، ونطالب بالإفراج الفوري عن كافة المعتقلين الإداريين، وعلى رأسهم المناضل رجا إغبارية

כמו כן אנו מדגישים את התנגדותנו הנחרצת למדיניות המעצר המנהלי, ודורשים לשחרר מיד את כל העצורים המנהליים, ובראשם הפעיל ראג'א אגבאריה

אני מתנגד לעונש מוות עקרונית, בלי קשר לזהות הנידון או קורבנותיו או המעשים שעשה הנידון. עונש מוות, מעבר להיותו רצח בידי המדינה, משחית את החברה ומשריש בה נורמות של אלימות, קיצוניות ואדישות לערך החיים, שהוא הערך העליון מבחינתי.

כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אקדים ואומר שתמיד הייתי נגד חוק עונש מוות כאן ובכל מקום בעולם. אני – עקרונית, מצפונית, מוסרית – נגד עונש מוות.

إنّ التجمّع الوطني الديمقراطي يُجدّد رفضه القاطع لهذا القانون، ويدعو المجتمع الدولي، والمؤسسات الحقوقية، والهيئات القانونية إلى تحمّل مسؤولياتها الأخلاقية والقانونية، والعمل الفوري للضغط من أجل وقف هذا التشريع ومنع تطبيقه.

התג'מע הלאומי הדמוקרטי מחדש את התנגדותו הנחרצת לחוק הזה, וקורא לקהילה הבינלאומית, לארגוני זכויות האדם ולגופים המשפטיים לשאת באחריותם המוסרית והמשפטית, ולפעול מיד להפעלת לחץ לעצירת החקיקה הזאת ולמניעת יישומה.

כעבור שנה, ביוני 2024, העליתי הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה, שביקשה להטמיע את המלצות מבקר המדינה בעניין מח"ש – בעיקר לחזק את עצמאותה הן לעומת המשטרה והן אל מול הממשלה, להבטיח כי בראשה יעמוד מינוי מקצועי של שופט בדימוס, וליצור שורת סנקציות מינהליות על שוטרים אלימים עוד בשלב הטיפול בתלונות.

יש אלימות משטרתית שיטתית נגד מפגינים אבל כשמדובר על אוכלוסיות שנושאות חן בעיני הממשלה מח"ש מטפלת בכך מהר. בשל הביקורת הזו אני בעד רפורמה במח"ש, אבל מה שעומד לפנינו, מעבר לוונדטה האישית של מציע החוק, סגירת החשבונות וניסיון לפגוע בכל דבר שעלול לרסן ולהגביל את כוחנות הממשלה- במקום לדאוג לשינויים במח" ש שיובילו לצמצום עד כדי מחיקה וצמצום הפוליטיזציה פועלים הפוך- למסד את הפוליטיזציה

אנחנו נצביע הלילה בקריאה ראשונה על הצעת חוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. זהו אינו עניין טכני אלא צורך דמוקרטי קיומי להבראת המערכת.

אמרתי שאני לא אפתור את הבעיה של בית המשפט העליון, אמרתי שמבחינתי כל הבניין הזה הוא בעייתי. אבל היום זה לא הזמן לעסוק בזה, ולכן אני חושב שההצעה החדשה של לוין וסער היא פשרה טובה

לנוכח היקף הנזק, חומרת הממצאים והשאלות הקשות באשר לתפקוד גורמי הפיקוח והאכיפה, נדרש בירור פרלמנטרי מקיף.

נחוקק את חוק יסוד החקיקה שיחזק את עצמאות וסמכות הכנסת, כמו גם חוקים נוספים אשר יגדירו כללי משחק ברורים ומוסכמים למערכת הדמוקרטית בישראל. כהונתו של ראש הממשלה תוגבל לשתי קדנציות ויצומצמו משרדי ממשלה מיותרים.

נקים ועדת שרים למלחמה בשחיתות, שתביא המלצות קונקרטיות לשינוי בחקיקה ותקנות, כחלק מתפיסה מניעתית והטמעת נורמות שלטון של מדינה דמוקרטית מתקדמת.

מתפקידנו להוביל מהלך תיקון שישיב את האמון הציבורי במוסדות הדמוקרטיה ובשלטון החוק. מהלך זה יכלול צעדים לקידום יציבות חוקתית, המבוססת על מערכת איזונים ובלמים בין הרשויות. ישר! תבטל את החוק לפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים, ובמקומו תוביל תהליך מקצועי שישאף להסכמות רחבות. התהליך שנוביל יאמץ בחקיקת יסוד מנגנון בחירות שופטים שיגן על עצמאות השפיטה ויהיה מבוסס על איזון ראוי בין שיקולים מקצועיים לשיקולים ציבוריים.

כינון חוקה למדינת ישראל והקמת בית משפט לחוקה.

הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות.

איסור בחוק על אדם שהוגש נגדו כתב אישום להתמודד לנשיאות המדינה או להרכיב ממשלה.

קביעה כי בשנתיים הראשונות לכהונת הממשלה ניתן יהיה להפילה רק ברוב של 90 חברי כנסת, באמצעות אימוץ נוהל יושב ראש הכנסת.

מספר משרדי הממשלה יקוצץ ל-20, בשלב ראשון, באמצעות תבחינים ברורים כשלכל משרד יש תחום אחריות ברור ומובחן, הוא בעל נפח עבודה משמעותי של תקציב ומספר עובדים, והוא מצריך קבלת החלטות מדיניות משמעותיות בדרג מיניסטריאלי.

פתק וחצי – שיטת בחירה רשימתית פתוחה למחצה, המאפשרת לבוחרי הרשימה השפעה על דירוג המועמדים ברשימות לכנסת, לחיזוק הקשר בין הציבור לנבחריו.

סנקציות על שרים שאינם משתפים פעולה עם פעילות הכנסת– לרבות עיכוב יוזמות חקיקה, קיצוץ תקציבים, הגבלות טיסות לחו"ל ואף קנס אישי.

תוקם ועדה מקצועית ועצמאית של מומחים, שתמליץ בתוך שנה על העברת סמכויות ממשרדי הממשלה לרשויות המקומיות.

הסמכות הבלעדית למנות ראש שב"כ נתונה לממשלת ישראל בלבד. לא לחברת חשמל, לא לרשות המים, ולא לבית המשפט העליון. רק לממשלת ישראל.

הסמכות למנות קציני משטרה בכירים תישאר בידי השר לביטחון לאומי, משום שזהו החוק.

ההצעה קובעת כי ממשלה חדשה תוכל, בתוך 100 הימים הראשונים לכהונתה, לבצע שינויים במשרות בכירות בשירות המדינה - בהם גם היועצת המשפטית לממשלה, ראש השב"כ ובכירים נוספים - כל עוד מתקיימים תנאים ברורים, וללא פיטורים אוטומטיים.

לכן, אני דורש לכנס ביום ראשון הקרוב את הממשלה על מנת להחליט על כינוס הוועדה הציבורית בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס, לשם בדיקה האם היועמשית יכולה להמשיך בתפקידה כיועצת משפטית לממשלה, ולהביא את העניין להצבעת הממשלה.

הפקיד (הביורוקרט) נדרש להיות איש מקצוע אובייקטיבי שתפקידו לתרגם את רצון הפוליטיקאי למעשה. ברגע שהפקיד מחליף את הפוליטיקאי בקביעת המדיניות – המערכת קורסת. הכלל הזה חייב להיות עיוור צבעים. הוא נכון ליהודה אליהו ברמ"י, והוא נכון באותה מידה לרמטכ״ל, לראש השב״כ ולמפכ"ל המשטרה. הדרג המקצועי יכול לייעץ, להזהיר ולהציג חלופות – אבל בסוף היום, הוא חייב לממש את מדיניות השר. פקיד, בכיר ומוכשר ככל שיהיה, שפועל נגד השר הממונה עליו או מסרב ליישם את מדיניותו – שיתכבד, יארוז את חפציו, יתפקד למפלגה ויתמודד בקלפי. עד אז, דמוקרטיה פירושה שלטון העם באמצעות נבחריו, ולא שלטון המנהלים.

מדובר בניסיון הפיכה שלטונית באמצעות ארגון ביון ממשלתי שתפקידו לסכל פעילות טרור והגנה על ביטחון המדינה. לאור מעורבות לכאורה של פקידים בכירים בשלטון, ניסיון ההפיכה מחייב חקירה פלילית בלתי תלויה שתביא לחקר האמת והעמדה לדין של המעורבים.

נוכח חומרת הפרסומים, ריבוי האירועים והמעורבות הנטענת של ראש השב"כ לשעבר רונן בר והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, יש מקום לוועדת חקירה פרלמנטרית מקיפה של כלל האירועים, של הליכי קבלת ההחלטות ושל השימוש שנעשה בסמכויות הביטחוניות והאכפתיות ביחס לנבחרי ציבור ולמועמדים לתפקידים בכירים.

מי שלא מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית - יכול ללכת לאיזה מדינה ערבית שהוא רוצה. ובוודאות אסור שאדם כזה יוכל להיבחר לכנסת ישראל.

בוודאי שצריך לפטר אותה. היא חיבלה בעבודה של הגופים הביטחוניים

האיזון בין הרשויות הופר ובית המשפט לקח לעצמו סמכויות-יתר. לכן ישנו צורך בתיקון שיאפשר לרצון העם לבוא לידי ביטוי באמצעות נציגיו, נבחרי הציבור, בכנסת ישראל. מפלגת עמך ישראל מציעה להוסיף ערכאה נוספת שבה ימונו שופטים באופן מאוזן על בסיס רצון הציבור. בכל מצב, נציגי לשכת עורכי הדין יוצאו מהוועדה לבחירת שופטים ותתאפשר בחירה מאוזנת של שופטים להחזרת אמון הציבור במערכת. עילת הסבירות היא כלי משפטי מעורר מחלוקת. מה שנראה בלתי-סביר בעיני שופט אחד עשוי להיראות סביר והגיוני בעיני שופט אחר או בעיני הציבור ונבחריו. אחד מהתיקונים הנדרשים לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט הוא צמצום עילת הסבירות

לכן, אם הממשלה מחליטה לפעול בניגוד לדעתה ולאחר מכן בג”ץ מאשר את הפעולה הממשלתית, היא צריכה לשים את המפתחות ולהתפטר.

נוכח חומרת המצב והעלייה במספר מקרי האלימות הבלתי מוצדקת והירי של שוטרים לעבר אזרחים ערבים, מוצע להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתבחן את מדיניות המשטרה ופעילות גורמי האכיפה ביישובים הערביים ואל מול החברה הערבית, את אופן הפעלת הכוח וקבלת ההחלטות בשטח, את הנהלים החלים על שימוש בנשק חי, את אופן חקירת מקרי הירי מצד שוטרים, ואת מידת השקיפות והפיקוח הציבורי במקרים אלו.

לכן אני רוצה להגיד בצורה ברורה: אנחנו היום מגישים הצעה לוועדת חקירה פרלמנטרית. 99% שהממשלה תוריד אותה ותתנגד לה. אבל אנחנו נמשיך ונגיש את הוועדה הזאת גם בממשלה הבאה.

המחלקה לחקירת שוטרים צריכה להתנהל בצורה אחידה, בצורה שקופה, על מנת לשמור על חיי האזרחים ולא להפקיר אותם למדיניות גזענית, משתוללת, כלפי האוכלוסייה המוחלשת, כלפי האוכלוסייה הערבית.

אז אנחנו נגד מעצרים מינהליים, כי יש מספיק הוכחות נגד הפורעים המתנחלים ששורפים בתים, רכבים, משחיתים רכוש, וצריך להכניס אותם לכלא באמצעות בתי משפט, ולא באמצעות צווים מינהליים. צווים מינהליים צריך לבטל לכולם.

תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה הוא להגן על זכויות האזרחים, על שלטון החוק ועל הערכים הדמוקרטיים גם כאשר הדבר אינו נוח לשלטון. פיצול התפקיד בעת הזו מעורר חשש מפני החלשת שומרי הסף והגברת הפוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק.

בנאום הקודם שלי ביקשתי, דרשתי, מראש הממשלה לכווץ אליו לתוך משרד ראש הממשלה את הרשויות והסמכויות שנוגעות לחברה הערבית, מאחר שרבים משרי הממשלה נוקטים צעדים ושוקלים שיקול פוליטי כאשר הם מחליטים לגבי החברה הערבית.

הלילה, בתמיכת ש״ס, אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ״ש. זהו צעד הכרחי לצמצום הכוח המופרז והדורסני שנטלו לעצמם היועמ״שית האנרכיסטיות וחבריה במערכת המשפט.

ש״ס תמשיך לפעול בנחישות לריסון כוחה של מערכת המשפט ולהשבת המשילות לנבחרי הציבור.

אני הולך להמליץ לחבריי בדגל התורה וגם בתוך ש"ס, אני חושב שאנחנו לא צריכים לייצג, לא צריכים לשלוח ייצוג משפטי לבית המשפט העליון. אין לנו אמון בבית המשפט העליון. אנחנו מראש יודעים את התוצאה.